שאל את הרב

עמידה בדיבור

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 23/08/21 21:13 טו באלול התשפא

שאלה

ב"ה

לכיפה

שלום כבוד הרב יובל שרלו

ספר החינוך מצוה שנ - מצות מעריך אדם שיתן דמיו הקצובין בתורה

ויקרא כ"ז, ב'

וביתר כל עניני העולם, אף על פי שלא נתייחדו בהן עשה ולאו, ציוו חכמים והזהירו כמה אזהרות שלא ישנה אדם בדבורו. גם תקנו לקלל המשנה בדבורו כל זמן שנעשה בענין מעשה, וזהו ענין מי שפרע הנזכר להם בהרבה מקומות, שאמרו בו דברים ומעות קאי באבל אמרו וכו', כמו שבא בגמרא בפרק הזהב ב"מ מ"ד ע"א. וכבר הארכתי הרבה בשרשי שבועות ונדרים בסדר וישמע יתרו לא תעשה ה'.

כשכתוב שנעשה בענין מעשה זה רק תשלום מלא או מספיק מקדמה או משהו אחר אולי ?

האם הדוגמא נכונה ?

כגון אורי ששילם כסף ליוסי ולא לקח את השולחן. לאחר כמה שעות חזר אורי ונאמר לו שהשולחן נמכר לאחר ונותנים לו את הכסף. יש קללה מדרבנן על יוסי. תוכנה של הקללה הוא, שסופו של אותו אדם שאינו עומד בדיבורו יהיה כסופם של אנשי דור המבול, אנשי דור הפלגה, אנשי סדום ועמורה והמצרים

תודה ממשה

תשובה

שלום וברכה

זו שאלה מעניינת מאוד וחשובה מאוד.

הנושא של מעמד התחייבויות שונות נידון בשולחן ערוך חושן משפט בכמה הקשרים, ויש הגדרות שונות למצבים של החובה לעמוד בדיבורו של אדם, למן העובדה שהדבר כבר לא תלוי בו והעיסקה תקפה, דרך קבלת "מי שפרע", ועד למצבים שבהם החובה היא רק חובה שלו כלפי שמייא, אבל אין עליה "מי שפרע".

מדברי ספר החינוך נראה כי אין הוא נכנס לפרטי הדברים, אלא כותב באופן כללי, והוא אף מפנה למקומות אחרים בספרו. אולם נראה מדבריו כי כאשר מדובר ב"מעשה" – בוודאי שתשלום מקדמה ייחשב היום כמעשה (בעבר לא היו קונים על ידי הכסף, אלא במשיכה וכדו'). שאלה בפני עצמה היא לחיצה על כפתור באינטרנט, וגם שם – נראה כי אם שוגרה פקודת קנייה חל עליה איסור לחזור בו, זולת אם יש תקנות הקהל שמותר (כגון: החוק הקובע כי ניתן לחזור מקניית דבר מה תוך פרק זמן מסוים וכדו').

נראה אכן אפוא שיוסי לא נהג כשורה, ויכול להיות אפילו שזה יותר מזה, והשולחן הוא של אורי – תלוי בנסיבות.

כל טוב

כתבות נוספות