עמידה בדיבור

שלום וברכה

זו שאלה מעניינת מאוד וחשובה מאוד.

הנושא של מעמד התחייבויות שונות נידון בשולחן ערוך חושן משפט בכמה הקשרים, ויש הגדרות שונות למצבים של החובה לעמוד בדיבורו של אדם, למן העובדה שהדבר כבר לא תלוי בו והעיסקה תקפה, דרך קבלת "מי שפרע", ועד למצבים שבהם החובה היא רק חובה שלו כלפי שמייא, אבל אין עליה "מי שפרע".

מדברי ספר החינוך נראה כי אין הוא נכנס לפרטי הדברים, אלא כותב באופן כללי, והוא אף מפנה למקומות אחרים בספרו. אולם נראה מדבריו כי כאשר מדובר ב"מעשה" – בוודאי שתשלום מקדמה ייחשב היום כמעשה (בעבר לא היו קונים על ידי הכסף, אלא במשיכה וכדו'). שאלה בפני עצמה היא לחיצה על כפתור באינטרנט, וגם שם – נראה כי אם שוגרה פקודת קנייה חל עליה איסור לחזור בו, זולת אם יש תקנות הקהל שמותר (כגון: החוק הקובע כי ניתן לחזור מקניית דבר מה תוך פרק זמן מסוים וכדו').

נראה אכן אפוא שיוסי לא נהג כשורה, ויכול להיות אפילו שזה יותר מזה, והשולחן הוא של אורי – תלוי בנסיבות.

כל טוב