עליה לתורה ילד מתחת לבר מצוה

שואל נכבד

הגמרא אומרת במסכת מגילה כ"ג. "הכל עולין למנין שבעה" וככה נפסקה ההלכה בשולחן ערוך אורח חיים בסימן רפב :

"הכל עולים למנין שבעה, אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכין, אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור. הגה: ואלו דוקא מצטרפים למנין הקרואים, אבל לא שיהיו כולם נשים או קטנים".

הלכה זו היא דווקא לקריאת התורה שיש בה שבעה עולים אבל בימי שני וחמישי לא מעלים קטן מסיבה זו חתן בר המצוה צריך להיות בן שלוש עשרה ויום אחד כארש הוא עולה לתורה בשני או בחמישי.

והביאו המשנה ברורה והכף החיים את עולת השבת שאמר שגם בעליות שעולים בהם חמשה או ששה או ארבעה אין מעלין קטן היינו בראשי חודשים ימים טובים וראש השנה ויום הכפורים.

וקטן העולה היינו שיודע למי מברכין ואולם הוא יכול לקרוא רק לעצמו כאשר הוא עולה ואינו יכול לקרוא לעולה אחר.

כמו כן אי אפשר שיהיו רוב או חצי קטנים לכן קטן עולה לשישי או מפטיר וכדומה כאשר הוא עולה וקורא לעצמו או שקוראים לו אבל הוא לא יעלה כבעל קורא לקרוא לאחרים.

ואמנם הריב"ש בתשובותיו כתב שהדרך הרצויה היא שגדול יקרא תחילה את כל הפרשה ואחר כך יתנו לקטן לעלות אך כתב שהעם לא נהגו כן . לכן לשיטה זו עליית המפטיר הכי טובה לקטן כיון שקראו כבר בשביעי את מה שיקרא הקטן.