שאלה
אשמח שלא יופיע באתר
שלום לכבוד הרב
מקווה שזה בסדר לשאול. ניסיתי ללמוד נושא והכל כנראה לא הסתדר לי טוב בראש כך שכשניסיתי לכתוב משהו שמכיל את זה גיליתי עד כמה אני בבעיה. כיוון שכך פונה אליך בניסיון לעשות לעצמי סדר ובכך לכתוב נכון. שחלילה לא תבוא תקלה תחת ידי.
מצד שני, אולי גם לא יצא מזה כלום ואז יוצא ש'סתם' למדתי את הנושא. גם במקרה הזה אשמח לעזרתך. אם כבר למדתי חשוב לי להבין.
בנושא עירוב תחומין ועירוב חצרות
התבלבל לי בראש מה צריך מתי ובשביל מה.
עירוב תחומין. לכלתחילה. בלי עירוב מותר אלפיים אמה לכל רוח. זה ללכת. ללא טלטול.
כדי לערב - צריך לגדר. מספיק צורת פתח. ומכאן החוטים על העמודים.
אבל - יש עוד משהו. מותר ללכת בתוך יישוב. אם מרווחים בין הבתים (או החצרות?) הם לא מעל 'קרקף' בלשון הגמרא. 32 מטר. 70 אמה. משהו כזה.
אבל לאיחוד בין 2 מקומות ישוב - אפשר מרווח כפול. נניח בין שכונות.
עד פה נכון?
עירוב חצרות - כדי לאפשר טלטול.
צריך שהמקום יהיה מוקף + אוכל משותף.
כיום הבנתי שאת זה עושים עם רב המקום. חבילת מצות שמוקנת לכולם כדי שיהיו שותפים בזה.
פה, אם מישהו לא רוצה להשתתף. בצדיה. פוסל לכולם.
לא יודעת מה הפיתרון לזה כיום - הרי יש אנשים שנגד ' להכעיס' אז אין מתמודדים עם זה - באמצעות שקט פשוט? משהו אחר? על זה בכלל לא מצאתי מידע.
בגדול עשיתי ערבוב בין המושגים בראש אצלי.
אז השאלה אם כתבתי נכון אחרי שניסיתי ללמוד את זה כדי לסדר את המושגים.
ובתמצית - מנסה להבין מה צריך לכל אחד מהשניים. ברמת המינימלי. ומה סכסוך יכול ליצור. האם חייבים להקיף? הסכמה? בכל אחד מהמקרים.
אז אם בסיפור שלי מישהו רוצה שתהיה לו יכולת שיטוט חופשית בשבת, במקום ללא עירוב.
לכתחילה יש לו אלפיים אמה לכל רוח. בקירוב כקילומטר. למרות שנראה לי שזה פחות. ראיתי איפשהו 960 מטר. אבל יש איזה קטע עם המדידות הלא מדוייקות ואיך מודדים.
נלך על הפשוט. נכון לומר קילומטר או לא?
כל סוגיית ההליכה במקום - תלויה בו עצמו. איפה שבת / 'קבע מקומו'.
ואז - אלפיים אמה. אלא אם זה בישוב ואז אפשר יותר.
וכדי שתהיה בעיה לסיבוב חופשי בישוב צריך מרחק גדול בין הבתים. ואז ללא עירוב נוגבל לאליים אמה.
ועירוב במקרה הזה. אם רוצים יותר מהאלפיים אמה זה חייב להעשות ע"י גדר/צורת פתח וכו' - תחימה פיזית של היקף גדול יותר יחד?
לעירוב חצרות צריך חצר מגודרת? ואז את האוכל שמשתף את כולם? שני תנאים?
אם יש אנשים מסוכסכים שלא רוצים שיעשו עירוב חצרות שיכלול את השני - זה מונע מכולם לטלטל?
בעצם כל הבעיה פה זה חצר משותפת - והשיתוף יוצר מצב שזה לא רשות היחיד אבל גם לא עסקינן ברשות הרבים. זאת כרמלית. ואנחנו ע"י העירוב חצרות הופכים זאת לכמו רשות היחיד.
אבל זה לא קורה בלי השתתפות והסכמה של כולם . וזה בין יהודים.
תודה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על הלימוד שלך.
אין משהו משמעותי ביותר בלימוד מאשר לעשות סדר במה שלמדנו, ומתוך כך הופכים דברי תורה למחודדים בפינו.
מה שכתבת על עירוב תחומין לא ברור עד תום.
כתבת נכון שמותר לכתחילה ללכת 2000 אמה בלי לטלטל.
אולם כתבת שכדי לערב צריך לגדר.
זה לא נכון, לא צריך צורך הפתח ולא צריך גדר בשביל עירוב תחומין.
לגבי הליכה בתוך ישוב – מותר ללכת ככל שרוצים. אם נעשה צורת הפתח בוודאי שאין בעיה. צורך הפתח אפוא לא נועדה כדי ללכת יותר מאלפיים אמה אלא לצורך היתר הוצאה מרשות לרשות, אולם היא מסייעת גם להגדרת כל הישוב כולו כחטיבה אחת.
לגבי איחוד יישובים וכדו׳ – כאן נכנס כל הנושא של שבעים אמה וכדו׳.
עירוב חצרות:
כתבת נכון, רק להדגיש שמדובר בהיתר טלטול מרשות היחיד לרשות היחיד שנאסר מדין דרבנן.
מה עושים היום כאשר מישהו לא רוצה ? הנושא הזה עלה בתשובות רבות בין פוסקי ההלכה, ובסופו של דבר פסקו שהבחירה ברב העיר על פי חוק היא למעשה הסכמה של תושבי העיר לדברים שנצרכים, גם אם הם באופן אישי אינם מעוניינים.
מה שכתבת על עירוב חצרות – נכון.
כל טוב ויישר כוח