שאלה
שלום הרב,
אני נוהגת לתרום כספי מעשרות 10% ממשכורתי.
היום כאשר יש הוצאות חודשיות קבועות כגון: גן (כמעט 3000 ש"ח) ומשכנתא, ארנונה וכו..
האם באפשרותי לתת את כספי המעשר מהסכום הנותר לי ולבעלי לאחר ההוצאות החודשיות הקבועות?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה,
שאלתך נתונה במחלוקת הפוסקים.
הפוסקים דנו רבות בעניין מעשר כספים, להלן מספר מקורות בסוגיה, כמה מדברי הפוסקים, והמסקנות העולות מתוך דבריהם:
הגמרא כותבת (תלמוד בבלי מסכת תענית סוף דף ח עמוד ב):
אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב דף ט עמוד א +דברים י"ד+ עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר. אשכחיה רבי יוחנן לינוקא דריש לקיש, אמר ליה: אימא לי פסוקיך! - אמר ליה: עשר תעשר. אמר ליה: ומאי עשר תעשר? - אמר ליה: עשר בשביל שתתעשר. - אמר ליה: מנא לך? - אמר ליה: זיל נסי. - אמר ליה: ומי שרי לנסוייה להקדוש ברוך הוא? והכתיב +דברים ו'+ לא תנסו את ה'! - אמר ליה: הכי אמר רבי הושעיא: חוץ מזו, שנאמר +מלאכי ג'+ הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די.
וכתב בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י סימן ו):
(ז) ומעתה אני מסכם ואומר דמאחר דכפי שביארתי בספרי שו"ת צ"א ח"ט סי' א' דעת רוב הפוס' היא, דמעשר כספים אינו אלא מדרבנן, והרבה סוברים עוד דאינו אלא ממנהגא לכן מי שרוצה לקבל עליו להפריש מעשר כספים בודאי יכול אבל להתנהג כפי הדעה להפריש המעשר מן הריוח לאחר ההוצאה לצרכי ביתו ככל מה שנצרך ומבלי שיהא לו צורך לצמצם ולקמץ ויצא בזה שפיר ידי מצות מעשר כספים, אך אם כבר נהג כמ"פ לתת מהריוח ולכלול בזה גם חשבון ההוצאות לצרכי ביתו, וכעת כאשר נודע לו שיש מקילים רוצה לחזור בו ולהתנהג כדעת המקילים. בכל כגון דא יש מקום לומר דצריך התרה על כך, עיין יו"ד סי' רי"ד סעיף א' וש"ך סק"ה ובט"ז בסי' רל"ב ס"ק ט"ז ובפרי חדש או"ח סי' תצ"ו וחיי אדם ה' פסח כלל קכ"ז עיי"ש. והדברים ארוכים. ואסיים בידידות אליעזר יהודא וולדינברג.
וכעין זה כתב הרב עובדיה יוסף (בשו"ת יחווה דעת חלק א סימן פז):
"ועיין בשו"ת חות יאיר (סי' רכ"ד) בתשובה להגאון רבי דוד אופנהיים הנ"ל, שכתב, שדעתו נוטה לדברי הב"ח, שהרי לא נזכר בתלמוד שום דבר מענין מעשר כספים, וכן נראה מהרמב"ם והסמ"ג ושאר פוסקים שלא הביאו דרשה זו, אלמא דס"ל דההיא דרשה דספרי אינה אלא דרך דרש ואגדה, וכבר אמרו בירושלמי (פאה פרק ב' הלכה ד') אין למדין הלכה מן האגדות, וכל שכן בדבר שלא נזכר בש"ס כלל עכת"ד. ולכאורה לפי מה שכתב הפרי חדש (סי' קכ"ח ס"ק כ') שאף מה שנזכר במדרש ולא נזכר בש"ס כלל, מי יוכל לחלוק על המדרש כשאין ראיה להיפך מהש"ס. וכן כתב בספרו מים חיים בחידושיו לברכות (ל"ד ע"א). וכן הובא בתוספות רבי עקיבא איגר (ברכות פרק ה' אות ל"ו). וכן כתב בספר באר יעקב (אבן העזר סי' קי"ט). וכן כתב בפשיטות מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' (סי' צ"ב) ע"ש. אולם כבר מצאנו כיוצא בזה בשו"ת הרמב"ם לחכמי לוניל (ירושלים תרצ"ד סי' ק"ו), דההיא דספרי שהאב אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש, ר"ש היא, ואינה הלכה, שאם כן לא היה הש"ס שותק מלומר כן בפירוש. וראה עוד בשו"ת פאר הדור (סי' כ"א). ועל כל פנים הנוהג להפריש מעשר כספים ממשכורתו ומרווחיו, נעשה הדבר עליו כדין נדר, ואסור לבטל מנהגו, וכמ"ש המהר"ם מרוטנבורג הנ"ל. אלא אם כן אמר בפירוש בתחילת מנהגו שהוא נוהג כן בלי נדר (וראה בבית יוסף אורח חיים סוף סימן ק"ס). וע' בברכי יוסף יורה דעה (סי' רמ"ט סק"ג). ובשו"ת נודע ביהודה מה"ת (חיו"ד סי' קצ"ח). ובספר יקר הערך על ערכין (דף ק"א ע"ד). ובס' מעין גנים (חאו"ח סי' י"ג אות נ"ו) ע"ש".
ועוד כתב בשו"ת ציץ אליעזר (חלק כ סימן מב):
ד) ובאיזה צורה צריך להפריש המעשר? ובאיזה אופן צריך להיות החיוב, אם מהכל ממה שמרויח, או דלמא דלא כלול בזה ממה שצריך להוצאת ביתו?
מצאתי בספר מהר"ם ברוידא בחלק השו"ת סימן י"ד שמכריע לפסוק להלכה דחיוב המעשר אינו מוטל אלא במה שנשתייר ריוח אחר כל הוצאותיו, וכמו"כ כותב ביתר על כן כי איננו מחויב לצמצם ולקמץ א"ע מצרכי גופו ופרנסת ביתו בשביל המעשר שקיבל עליו ורשאי לפזר באין מונע עיי"ש, וכמו"כ יעוין מ"ש מזה גם בספרי שו"ת צ"א חלק י' סי' ו' ע"ש.
היוצא מדברי הפוסקים:
א. ישנה מחלוקת ראשונים האם מעשר כספים הוא מדאורייתא, מדרבנן או בגדר מנהג חסידות.
ב. גם בין האחרונים נחלקו בעניין. אך אפשר לסמוך על רוב האחרונים שמעשר כספים אינו בגדר חיוב מן התורה. אלא מנהג חסידות טוב וראוי, שמביא ברכה לאדם.
ג. אם קשה לאדם - אינו חייב לתת מעשר כספים מכל הכנסותיו המלאות, אלא רשאי להפחית את ההוצאות שחייב להוציא כדי לנהל רמת חיים מינימלית לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו.
ד. מעשר כספים צריך להיות משכר ה'נטו' ולא משכר ה'ברוטו' כיוון שזוהי המשכורת הנכנסת לכיסו.
ה. על כל אדם ישנה חובה לתת צדקה ברווח, אך מבלי שייכנס לדוחק כלכלי (עד 20% מנכסיו).
מהאמור לעיל יוצא שאם מצבכם הכלכלי כעת יותר דחוק, אתם יכולים לתת את המעשר רק אחרי ההוצאות הבסיסיות שלכם.
בברכת שפע טוב והצלחה גדולה בכל מעשה ידיכם,
הלל