שאלה
שלום רב,
הרמ"א בשולחן ערוך סימן י"ג, י"ד סובר שבמקרה שאדם היה ער כל הלילה או שנטל את ידיו לפני עמוד השחר צריך ליטול בלי ברכה. המשנה ברורה סימן קטן ל אומר שיש חולקים על הרמ"א שאמר בסעיף י"ג שלא צריך מברך על הנטילה ואומרים שאם האדם יעשה צרכיו אזי יוכל לברך על הנטילה שייטול אחרי השירותים, וכך גם אומר רבי ישראל מאיר בסעיף קטן לג שהאדם יכול להביא את עצמו לידי חיוב ברכה ע"י עשיית צרכים.
ידוע לי שכאשר אדם יוצא משירותים ביום- יום הוא לא מתחייב בברכת על נטילת ידיים. האם האדם מתחייב בברכה בגלל דעת הרא"ש שנטילת ידיים תוקנה בשביל התפילה ועשיית צרכים מעכבת את האפשרות להתפלל? האם כאשר אדם נשאר ער כל הלילה הוא נוטל בברכה או בלי בברכה והאם עשיית צרכים משפיעה וגורמת לי להתחייב בברכה? אם נטלתי ידיים לפני עמוד השחר ועשיתי צרכים אני מתחייב בברכה?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
התירו לברך על הנט"י לנעור כל הלילה רק בגלל שעשה צרכיו ויש דעת הרא"ש ועוד פוסקים שכל הנטילה היא לתפילה ולכן מזקיקה ברכה על נט"י.וכן מצרפים עוד שיטות (בדין הנעור בלילה).
חנוכה של אורה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם