מצוות תוכחה

שלום

אם יקבל או ספק יקבל, עליך לומר מה ההלכה. אך אם ודאי לא יקבל ואדרבה רק יבזה בעקבות זאת את התורה, אזי אין בכך טעם.

מה שכתב הרמב"ם בסוף הלכות דעות, שחייב אדם להוכיח חברו במצוות בין אדם למקום עד שיכהו, ומכלימים אותו בי"ד וכו', הוא רק במקרה שרוב האומה כשרה במעשיה והאדם הזה ודומיו הם יוצאי דופן. אך אם יש רבים כמותו ותוכחה מעין זו לא רק שלא תועיל להשיבו למוטב אלא תגביר את שונאי התורה, ותגרום לריחוק, אזי אין לנהוג כן.

ואכן בימינו הגדולים הדריכו לפעול באופן של אהבה כלפי נשמת ישראל שבחוטאים, ולצד ביקורת על המעשים לקרבם מצד סגולתם ע"י שמראים להם המאור שבתורה ובעיקר ע"י לימוד עומקי האמונה בנחת ובאיטיות. ולא להכלימם ברבים וכדומה.

כל טוב