שאלה
בס"ד
שלום הרב.
איך אני יכולה לתמוך בגיוס לצה"ל אחרי שאחי הגדול עשה הסדר והתגייס לתותחנים כשהוא דתי ישר ובעל מידות מצויינות, והצבא פשוט הרס אותו, מבחינה דתית, נפשית, רגשית ואישיותית.
אחרי ששוחרר הוא בכלל לא רצה לשמוע מלחזור לישיבה.
הוא לא הראשון שאני רואה שהצבא שינה אותו וכבר לא ברור לי אם החברה שלנו עושה את הדבר הנכון. אחרי שהצבא לקח את אחי המקסים המיחד והעדין החזיר לי מישהו חילוני חסר ערכים וכמעט ללא מידות
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את צודקת. שרות בצבא משפיע על צעירים.
לכן צריך להתגייס עם קבוצה ולשרת במקום שיש בו חברים דתיים.
למרות זאת, קשה לשחרר לגמרי את אחיך מאחריות ולהאשים רק את הצבא.
הוא לא ילד קטן. הוא לא הגיע מהרחוב.
הבחירה היא חלק בלתי נפרד מחיי אדם בכלל ומחיים של אמונה בפרט.
כל מה שחנכו אותי אליו, הרגילו אותי אליו - הוא לא באמת שלי. כדי שהדבר יהיה שלי באמת עלי לבחור בו.
בחירה אמתית נעשית מתוך ברירות שונות ומשמעותיות.
מי שעומד בפיתויים קשים - יודע שרחש דרך. לפי גודל הצער - כך גודל השכר.
התנ"ך גדוש בניסיונות. כל הדמויות הגדולות שלנו עמדו בניסיונות קשים.
לעתים גם נפלו והיו צריכים לקום.
הצבא הוא ניסיון גדול, ממילא הצבא הוא הזדמנות לגדול - באותה מידה גם ליפול.
אדם צריך להכיר את עצמו בלכתו לצבא,
בהתאם לאישיותו ולכוחותיו הוא צריך לכוון את דרכו בצבא.
באשר ליחס שלך כלפי אחיך. תני בוא אמון. דוני אותו לכף זכות. מצאי בו את הנקודה הטובה.
אי אפשר לדעת עכשיו לאן אחיך היקר עוד יגיע.
לך אסור להתייאש. האמונה שלך יכולה להתבטא בתפילה.
גם אני מתפלל על רחוקים שיתקרבו וישובו בתשובה שלמה.
כולנו אומרים: השיבנו אבינו לתורתך... החזרנו בתשובה שלמה לפניך
בהצלחה!