שאלה
שלום לרב,
לא יודע אם יש פתרון בעניין, אולי רק מעצם זה שאשתף את "המצוקה" שלי, זה כבר טוב.
ברוך השם החלטתי בשבועות האחרונים ללמוד את המשנה של מסכת שביעית בע"פ והשבוע התחלתי. אחר כך נמשיך בע"ה לכל סדר זרעים ואולי גם לשאר הש"ס אבל כרגע האופק של הרצון שלי הוא סדר זרעים ואולי זה ישתנה ויתרחב אבל כרגע אני עוד בהתחלה של שביעית. המסכת שיש לי הכי הרבה חשק ללמוד אותה.
אני לומד עם 3 ספרי ביאורים (קהתי, שטיינזלץ, פני המשנה - מסכת מאוירת). מוודא שהבנתי את המשנה היטב ואז לומד אותה בע"פ וחוזר עליה כמה פעמים יחד עם המשניות לפניה מההתחלה.
אני עוד בפרק הראשון של המסכת וכבר אני שם לב לקושי שאם הייתי רק לומד את המשנה כשלעצמה כמשנה או דרך הגמרא מבלי לזכור בע"פ לא הייתי מקדיש לזה מחשבה:
אני לא מבין את החוקיות פה - מתי בסוף מילה יש "ן" (נון סופית) ומתי "ם" (מם סופית)?
העניין הוא שאותה מילה או אותו רצף מילים יכולים להיכתב באופן שונה מבחינת הסופיות בין משנה אחת לחברתה ולא ברור לי למה. זה משפיע על הצורה שבה אני זוכר אותן וכחלק מזה שאני רוצה ללמוד בע"פ חשוב לי לזכור במדויק את כל המילים במשנה מסוימת. האם יש פה כלל או דרך שדרכה אני יכול לזכור טוב יותר את הדקויות הללו? אני מתאר לעצמי שזה ימשיך לאורך כל המסכת והמסכתות הבאות.
תודה המון
תשובה
שלום וברכה
ראשית, יישר כוח גדול על מה שאתה עושה.
דרכי לימוד רבים ניצבות בפני הלומדים, ויש שזוכרים את היסודות ההלכתיים של המשנה, ויש שעוסקים בשינון וזכירה בעל פה של לשונה, ועוד דרכים רבות ומגוונות, וטוב לאחוז בזה וגם מזה לא להניח את היד.
כאשר מדובר בתורה שבכתב – אנו מדייקים מאוד בכל אות ובכל ביטוי, וגם שם – ההלכה קובעת כי אם נקרא בתורה דבר מה שלא כפי שהוא כתוב אך אין בו שינוי משמעות – יוצאים ידי חובה.
על אחת כמה וכמה – כאשר מדובר במשנה, ואפילו צריך להיזהר מכוח "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב", שפשט הדברים הוא שאסור לייחס לתורה שבעל פה את אותו משקל עילאי וקדוש שיש לייחס לתורה שבכתב.
על כן, טוב יהיה כי לא תיכנס לדקדוקי הלשון האלה. הם נובעים משינויי גירסאות, מכך שהארמית חלחלה גם לתוך ביטויים שונים במשנה, מכתבי יד שונים וכדו'. נראה לי כי נכון להעדיף שבשלב לימוד בעל פה אין לייחס לכך חשיבות מרובה, וכך תוכל ללמוד עוד ועוד משניות, גם אם אינן מדוקדקות בצורת הביטוי של מילה זו או אחרת.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב