שאלה
שלום לכם,
אני בת 18 וחצי, תכף מסיימת תיכון, בשנה הבאה אני הולכת לעשות שנת שירות ואח"כ הולכת לצבא.
גדלתי בבית חילוני כמעט לגמרי, אבא שלי אמנם עושה קידוש ביום שישי, ואנחנו חוגגים את כל החגים אבל בצורה די חילונית ולא מחייבת. בכל מקרה, אף פעם לא הרגשתי איזושהי קירבה לדת. ולמען האמת לא הייתה לי אפשרות להתקרב אליה.
בזמן האחרון יוצא לי הרבה לחשוב על כל העניין הזה של הדת. אני לא בנאדם דתי, אין לי שום כוונה לחזור בתשובה, אין לי שום כוונה לחיות אורך חיים דתי (אז בבקשה אל תכוונו לשם בתשובה שלכם), מה שכן אני תוהה אם האורח חיים שההורים שלי חיים - מין משהו לא מחייב שכזה, מין "מתי שנח", הוא זה שגם אני רוצה לחיות.
אני כרגע יכולה להעלות טיעונים בעד אטאיזם, בעד מסורתיות ובעד דתיות אדוקה. ז"א אני ממש חלוקה עם עצמי בכל העניין הזה. אני חושבת שדת באשר היא יכולה להיות דבר מאד מנחם וטוב לבנאדם, ורוב הדתות מכילות בתוכן אמת והרבה קווים מנחים נכונים לחיים. ז"א דת יכולה לספק הנחייה ומקום להשען עליו, וזה לא בהכרח דבר רע. יש ציטוט שאומר שהדת היא אופיום להמונים, והעניין הוא שאני חושבת שזה לא בהכרח רע. זאת פשוט דרך להתמודד עם החיים. מצד שני, אני מאד מתחברת לחילוניות ולתרבות החילונית, אני כמעט בזה לקיום מצוות אובססיבי, וב"אלוהים" הגדול כפי שהוא מוצג בכתבי קודש של דתות שונות, ואני חושבת שלאורך ההיסטוריה הדת שימשה מפלט לאנשים מכל מיני פחדי קיום. בקיצור, אני מאד חלוקה עם עצמי. אני לא יכולה להתחבר לדתיות, אני לא אקיים מצוות, אני לא אאמין ב"אלוהים". מה שכן, אני מאד הייתי רוצה לראות מה יש ליהדות בתפישת עולם וכמכלול ערכים להציע.
איך להסביר? מצד אחד אני רואה את עצמי כבן אדם, נקודה. לא משנה מה, הדבר הראשון שמגדיר אותי זה שאני בן אדם - אני חושבת שאת כל אחד מאיתנו, למעשה. אני חושבת שזה הכי חשוב, מעבר לכל דת ולכל אמונה ולכל דבר שהוא – שכל אחד יהיה בנאדם ויראה בכל האנשים האחרים באשר הם בני אדם. וקשה לי להאמין ב"אלוהים", באמת שקשה לי. אני ספקנית מדי וצינית מדי בשביל זה. אני כן מאמינה שיש משהו, ההגדרה הכי קרובה לזה תהיה "קארמה". אני כן מאמינה שיש איזשהו משהו שם. אבל עדיין, אני לא יודעת.
בכל מקרה, בגלל כל אלה, ובגלל שגדלתי בסביבה חילונית למהדרין, טבעי שאני אבחר להמשיך לבחור בריחוק הזה מהדת. אבל יש לי איזושה
תשובה
שלום רב,
ראשית אומר לך על קצה המזלג. ישנן שאלות שלא תוכלי להתחמק מהן, והן מציאות אלוקית, תורה מן השמים והשגחה.
אולם, מוקדם לדבר על הנושא, כיון שבאתי מהחברה החילונית, אני רוצה לומר לך כי הבורות שלך יוצרת זלזול ביהדות שהיא עמוקה ומשמעותית מאוד.
ססמאות שהיכרתי כמו, שהדת היא אופיום להמונים, תופסות, ואז החילוני הממוצע חושב, שהמאמינים בה' הם אנשים פרימיטיבים.
עצתי לך היא, תכירי את הפנימיות של היהדות, לא את המסגרות החיצוניות של המצוות, ללא מחויבות, תלמדי למשל על חנוכה, את ועוד רבים, חושבים כי חנוכה הוא חג של סביבונים לביבות ומקסימום נצחון צבאי. אבל המשמעות היא עמוקה יותר. בחנוכה אנחנו חוגגים את הנצחון של הרוח, של התורה היהודית על התרבות היוונית. את זה מסמל הכד הקטן שלא נטמא, כך הנקודה היהודית לא נפגמה על ידי היוונים, הם לא יכולים לטמא את התרבות היהודית לחלוטין. לפגוע כן, לכלות לא. ועוד משמעויות רבות של עולם היהדות.
אני לא מצפה שתחזרי בתשובה, אולם, עלייך לזכור כי הערכים שמדינה נבנתה עליהם היו ערכי היהדות , וההדרדרות של החברה בארץ נגרמת בגלל עזיבת הערכים.
החיזוק של הערכים לחברה הכללית, יביאו גם לתיקונה של החברה.
ישנם היום הרבה שיעורים המיועדים לציבור החילוני, ומקנה להם הצצה לעולמה הנפלא של היהדות. כדאי לך לנסות
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם