שאלה
שלום,
לאחרונה בליוד הבנתי שגדולי ישראל שהגיעו למדגרת החסידות והטהרה המדגרות הגבההות הגיעו לדרגה כל מה שעניין אותם היא עבדות ה'באהבה מלאה וכל מה שעשו לא מתוך מנעים עצמיים אלא ללא תנאים בודה למה השאלה היא הרי אם אהבו את עבודת ה' הרי אין פה לשמה יותר כי עשו זאת מתוך אהבה לדבר והרי למדנו שכל מה שעשו עשו לשמה איך מסתדרים קשיים אלה?
תשובה
יש שני עיניינים. אחד לעבוד לשמה, ואחד לאהוב את ה'.
לעבוד לשמה זה המצב הראשוני גם אם לא אוהבים, אך להגיע אח"כ מתוך זה לאהבת ה' ולעשות הכל מתוך שמחה זה ודאי דרגה יותר גבוהה. אין כאן הנאה גשמית כל שהיא, אלא רק הנאה רוחנית, ולכן זה לא פוגם בעצם ההגדרה של לשמה שבאה לשלול הנאות צדדיות אחרות.