שאלה
בס"ד
שלום הרב.
אני מציג מעין בעיה,ולא כ"כ שאלה הילכתית:
בשלוש שנים האחרונות,לא התייחסתי יפה בכלל לאחותי.
הבעיה הרצינית היא שהיא האחות עם החוסר ביטחון עצמי,וליקויי למידה.
אין להתעלם מהעובדה שהיא לא "שה תמים" ולעיתים הגורם הראשי למריבות.
כל שאלה שהיא שואלת(כמעט) אני פותח בעצבים עליה,ואחר כך אני לא מבין את התייחסותי אליה.
מה הרב מייעץ לעשות???
בתודה מראש.
תשובה
לשואל שלום רב.
כמו בכל נושא, גם תשובה על פגיעה בחבר, היא קשה. וזה נכון גם לגבי פגיעה באחות. אדרבא, לפעמים, דווקא בקרובים לנו אנו פוגעים יותר, ומתקשים יותר לתקן ולבקש סליחה. אבל זה העבודה שלנו, להתאמץ ולהתגבר על היצר ולשנות את הדרך, גם בתחום הזה.
אז איך עושים את זה? כמו תמיד, אין כאן מתכון חד משמעי. קודם כל צריך להבין עד כמה זה לא בסדר. צריך להחליט שאנו רוצים לתקן ומוכנים להתאמץ. צריך להתחיל להתרגל להיות לטובתה. לעזור לה במה שאפשר, להגן עליה כשמישהו אחר פוגע בה, להציע עזרה בלימודים כך שהיא תאמין שאתה באמת מתכוון לכך. וכמובן, לבקש סליחה. וגם אם בתחילה זה יתקבל בכעס או בזלזול, לא להתייאש. אפשר לתפוש אותה לשיחה אמיתית מלב אל לב, להתנצל ולהודיע שמעכשיו אתה מנסה להשתנות.
כל זה בלי תלות ביחס שלה, בלי לחכות שהיא תשתנה. השינוי אצלה יבוא אחרי זמן, כשהיא תראה שאצלך זה אמיתי וקבוע, לאורך זמן.
כל זה מצריך חשבון נפש מתמיד יומיומי, וכן תכנון מראש, לפני מפגש איתה, סעודה או פעילות משותפת.
אלו רק מקצת רעיונות. תקרא ותראה מה מתאים לך. אבל העיקרון הוא ברור.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם