שאלה
שלום כבוד הרב,
1. האם "בל תשקצו" משמעו שאסור להתאפק כאשר צריך לשירותים? אם כן, האם יש זמן מסויים מרגע שמרגישים צורך שבו כן מותר לדחות את הכניסה לשירותים או שיש להתפנות מיד? ומה במקרים שאין שירותים זמינים או מקרים בהם נגרום עיכוב/הפסד כלשהו לאחרים בעקבות הכניסה לשירותים?
2. האם כאשר הוריי עושים למען אחרים דברים מעבר למה שצריך ומבחירתם, אני מחוייבת לעזור להם בכל דבר מתוך כיבוד הורים? לעיתים הוריי מעניקים מעצמם מעבר לכוחות שלי להעניק [לצערי], האם עליי להתאמץ ולעזור להם בכל דבר שהם עושים למרות שהם בכלל לא צריכים לעשות זאת והם עושים זאת מבחירה שלהם? קצת קשה לי להסביר, ברור שהמטרה של כולנו היא להרבות בגמילות חסדים, ואני מאוד משתדלת, אבל אני רק רוצה לדעת מצד ההלכה-האם כשהוריי עושים זאת מבחירתם אני מחוייבת לעזור להם משום כיבוד הורים גם כשלעיתים קצת קשה לי או אין לי כ"כ זמן?
תודה רבה:)
תשובה
שלום וברכה!
1. אכן איסור בל תשקצו מדבר על איסור להתאפק כאשר רוצים לשירותים. ברם, אם אדם מרגיש שהוא יכול להחזיק את עצמו שלא להתפנות במשך שלושת רבעי שעה, אז הוא לא נמצא במצב של בל תשקצו. אם אין שירותים זמינים, אז מותר להתאפק משום כבוד הבריות ולנשים גם מטעמי צניעות שלא יתפנו ברחוב.
לכ כ"כ הבנתי למה את מתכוונת כאשר את מדבר על עיכוב או הפסד לאחרים. איך אפשר להפסיד או לעכב אחרים אם נכנסת להתפנות?
2. שאלתך לא מספיק ממוקדת כדי לתת מענה עליה. באופן עקרוני אדם מחויב לעזור להוריו בכל דבר שהם נצרכים גם אם זה לא נוח לו. ברם, אם מדובר בפגיעה קשה באדם בגלל המצווה או הפסד של אחד ממצוות ה', אז יש מצבים שבהם אדם פטור ממצוות כיבוד הורים. ברם, לא אוכל לתת מענה ספציפי לשאלתך עד שתתארי בצורה ברורה על איזה מציאות בדיוק את מדברת.
בברכה,
חיים בריסק