שאלה
שלום כבוד הרב,
מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה.
אם כן, מדוע יש נפקא מינה האם לקבל עבודה בחול המועד פסח או סוכות למצב שעלול להיגרם הפסד, שהרי אם המזונות קצובים מראש אז אם לא יגיעו בימי חול המועד יגיעו בימים שלאחריהם.
וכן לגבי עוד כל מיני דילמות אם לקבל עבודה מלקוחות שיש בהם ספק לסיוע בדבר עבירה (למשל משווק בגדים לא צנועים), או לקוח לא נחמד שאין חשק לעבוד איתו.
ולגבי גביות מלקוחות שלא משלמים: לפעמים אפשר 'להוציא את הנשמה' עם לקוח שמתחמק מלשלם וניסיונות הגבייה הופכים לעבודה בפני עצמה ובזמן זה אפשר כבר לבצע עבודה אחרת... האם אותו סכום שלא שולם ייחשב כהפסד מהמזונות הקצובים מראש בראש השנה או שהסכום שנקצב ביום השנה יגיע באופן אחר גם אם החייב לא משלם?
תשובה
א. ציטטת חלקית את מאמר חז"ל, יש גם "חוץ..."
תלמוד בבלי מסכת ביצה דף טז עמוד א
כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה.
חידושי הריטב"א מסכת ביצה דף טז עמוד א
[חוץ מהוצאת שבתות כו']. וכתב הריטב"א ז"ל דלאו דוקא הוצאת שבתות וימים טובים דהוא הדין לכל הוצאה של מצוה אלא נקט הני דרגילי ושכיחי.
ב. מדוע לא הבאת את מאמרי חז"ל האחרים? שמראים שה"חוץ" הזה הוא אכן קשה לביצוע
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיח עמוד א
(אמר רבי) מסורת הש"ס: [ואמר רבי] יוחנן: קשין מזונותיו של אדם כפליים כיולדה. ...אמר רבי יוחנן: קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה. ... אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף,