שאלה
שלו-ם
בשיעור ששמעתי בספר שמות כאשר השם הוריד את המן לעם ואז ביום שישי הם אספו פעמים גם לשבת למרות שהם לא שמעו את הציווי הזה ממשה והרב אמר שזה יותר גדול כי זה מראה על ההארה הנשמתית שלהם והשאלה שלי היא ש"גדול המצווה ועושה"???
תשובה
שלום יעל,
שאלה יפה שאלת.
הרמב"ן בכמה מקומות בפירושו אומר שעיקר קיום המצוות אינו מתנהל על פי מה שכתוב בצורה מפורשת, שהרי החיים מתנהלים לא רק בתוואי של הנאמר במפורש בתורה או בשולחן ערוך. הרבה מאוד מהחיים מתנהל במצבים שאנו חייבים, כפי שהרמב"ן כותב, להעמיק ולהבין את המצוות ואת ההלכה כדי לדעת איך להתנהג במצבים אודותם לא הכל כתוב. זה אינו תשובה בדיוק לשאלתך אבל זה אומר שחיים של תורה עם ה' הם זה משהו מאוד מקיף ומורכב.
במקומות שונים בתורה כתוב שאדם חייב לשמור את המצוות וגם להידבק בה' ולשמוע לקולו. כלומר גם קיום המצווה בחינת "נעשה ונשמע" מאיר את הנשמה, וגם היכולת שלנו לשמוע את התוכן והמהות של הקול של ה' באופן ישיר ומתוך כך להדבק בו בודאי מאיר את הנשמה. למשל, הגמרא במסכת קידושין אומרת שאימא מביאה את ילדיה לאהוב את התורה ולרצות להפנים אותה בנפש יותר מאבא המצווה ללמד תורה על אף שהיא אינו מצווה. כלומר יש אור שנכנס לנשמה מהמצווה ויש אור שמאיר בגלל שהנשמה מאירה מתוך עצמה, מתוך הנקודה הא-להית שבה.
שנזכה לחבר בין האורות.
בברכה, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם