ללא נושא

שלום.
בענייני קרבה גופנית (שינה של אב ובתו באותה מיטה) קבעו חכמינו כי חל איסור ברגע שהבת בושה להיות עירומה לפני האבא.
ילדה קטנה (וגם ילד) איננה חשה בושה בחשיפת גופה, ועם חלוף השנים והתבגרותה, היא לומדת כי בחברה האנושית בה היא חיה, מקפידים על כיסוי הגוף בפני זרים/ בני המין השני. זהו תהליך בו הגוף מקבל משמעות מינית אצל הילד/ה.
עמוקה היא מחשבתם של חכמינו ז"ל, והיטיבו ללמדנו כיצד לקבוע את הגבול לקרבה בין קרובי משפחה: עד מתי הקירבה "תמימה" ומאימתי הקרבה מקבלת גוון אירוטי, וכבר אין לה מקום.
כמובן שאין לשכוח כי לכל קרבה גופנית בין שנים, יש שתי התייחסויות, וצריך להקפיד שקרבה תהיה רק אם שני נשואי הקרבה רואים בקרבה דבר "תמים".
ראוי גם לזכור, כי יש מקרים של התנהגות לא מקובלת ואסורה, גם כלפי ילדים/ילדות קטנים ביותר, ועלינו, המבוגרים, להיות רגישים לתופעות כאלה. כמו כן אין לשכוח כי יש לכבד הרגשתו של ילד או הרגשתה של ילדה, וכן את המרחב האישי האינטימי שלו/שלה.