ללא נושא

אין איסור הלכתי על אשה בימים בהם איננה טהורה לגעת ביין או בכל מאכל או משקה אחרים.
בימים בהם בית המקדש היה קיים, ובפועל נשמרו כל הלכות מקדש וקדשיו, הפרשת תרומה ותרומת מעשר ונתינתן לכהנים, נשמרו בפועל הלכות טומאה וטהרה, על כל היקפן, ואז היה ברור כי מי שאיננה טהורה, בין אם זו נערה בת 15, או אשה נשואה בת 45, איננה נוגעת ביין של תרומה, או בככר לחם שניתן לכהן כ"הפרשת חלה".
היום, ההלכות היחידות הקשורות לעולם הטומאה והטהרה (למעט כהנים, שעליהם להקפיד שלא להיטמא בטומאת מת, ואינם נטהרים מטומאתם) הנוהגות בפועל הן ההלכות הקשורות למערכת הזוגית במשפחה, בין אשה ובעלה.
אצלנו בבית הרווקות והנשואות, הצעירות והצעירות יותר נגעו ונוגעות בבקבוקי יין סגורים ופתוחים, וכן באריזות סגורות ופתוחות של חמוצים למיניהם, ולא קרה לנו עד היום שבגלל זה היין החמיץ או שהתקלקלו החמוצים.