שאלה
שלום הרב,
אני אישה נשואה ובריאה בגיל הארבעים, וכעת יש לנו ארבעה בנים, בשנים האחרונות אני חשה רצון גדול לעוד ילד או ילדה, מה שיבוא יבוא. אך אני חוששת קצת מפאת הגיל,אולי אני מבוגרת מדי ללדת, וגם אני לא בטוחה שאני ממש פנוייה לזה רגשית, אבל הצורך לעיתים יותר גדול מהחששות.אציין שבעלי לא כ"כ להוט להביא עוד ילד, אבל בשבילי הוא מוכן לוותר,
אני מפחדת שיום אתחרט שלא ניסיתי שוב.
כל פעם שאני רואה נשים מסביבי בהריון, ליבי מתמלא קנאה מחד וכמיהה מאידך.
אני בטוחה שזה יכול להוסיף ולתרום לאוירת המשפחתיוית והשמחה בבית.
אשמח לקבל את דעתך בעניין
תודה
תשובה
אני בהחלט מבין אותך, ואם את כל כך רוצה עוד ילד, לדעתי, ואולי אדייק: לעניות דעתי, כדאי שתקשיבי למשאלה הפנימית שלך.
אוסיף לשיקולים שלך עוד טיעון, שאינני יודע אם חשבתם עליו, את ואישך, ועד כמה הוא רלוונטי לכם: זכיתם בארבעה בנים, אך בהגדרה ההלכתית, עדיין לא קיימתם מצוות "פרו ורבו", שכן רק אם יש בן ובת, התקיימה המצווה. ואולי תזכו עכשיו לבת, ולקיום המצווה החשובה, "פרו ורבו"?
אני מאחל לכם שתזכו לפרי בטן, בבריאות שלמה, ולשמחה גדולה בבית.