ללא נושא

אחת השאלות שעולות על עניין זה הוא מדוע נאמר שמח ורואה בבניינה הרי היא חרובה בזמן האבילות ?
יש לומר כי השמחה היא כבר עכשיו : עיין בסיפור על ר"ע שרואה שועלים ובזמן שכולם בוכים הוא צוחק . כיוון שאדם בגודלו של ר"ע שרואה שועלים מהלכים הוא מבין ומאמין וחי בתודעה מתמדת של בניין הבית ולכן הוא רואה כבר עכשיו בבניינה של ירושלים כי הוא עצוב על הקיים כעת בד בבד עם ציפייתו לתיקון ולבניין הבית . כך הוא מתפלל לדבר שאינו עתידי ואינו נוגע לו אלאמ הוא קיים בתקוותו וברצונו באופן ממשי . ואז כל מי שמתאבל אכן זוכה במשמעות שהוסברה לעיל {א"כ , נכון הדבר שלא כולם זוכים לראות את בניין הבית עצמו}.
2. אין מדובר שכל מי שמתאבל יזכה אלא רק מי שהתאבל על ירושליים ןצר לו בצרתה ועצוו לו בחורבנה ומבין ומרגיש את החוסר של ירושלים , אם הוא יחיה בזמן בנייתה הוא יהיה מאלו שיזכו לשמוח בבניינה .
הרי ברור לנו שיהיו אנשים שיחיו אז ולא יתרגשו ממה שיראו כמו להבדיל אנשים שהיו בששת הימים ולא חוו את מה שחווה אדם בעל אמונה גדולה . אדם שעמל ומשקיע במשהו שמחתו והערכתו אל הדבר גדולה לאין ערוך למי שבא לו הדבר בהפתעה וללא מאמץ .
כך גם בתחומים רבים : אדם נאבק על אדמת א"י , זהותה היהודית של המדינה , לימוד התורה ישמח בבניינם .