שאלה
שלום רב!
תמיד רציתי לשאול, הרבה פעמים במהלך ילדותי, בעיקר בגילאי 7-11, הייתי גם בחדרים עם מזוזה כגון סלון וגם בחדרים ללא כגון שירותים ומקלחת ופתאום אני כתור ילדה נזכרת בלימודי התנ"ך ותורה שנלמדו ובשם האמיתי של השם ומיד מתמלאת באי נוחות ורצון להפסיק לחשוב על שמו כדי לא לעשות עברה.
האם ביצעתי עברה כל שהיא בכך שלא ברצוני חשבתי על שמו?
תמיד פשוט הרגשתי אשמה כל פעם שזה קרה כי גם לא יכולתי לשלוט על כך.
תודה וברכה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אנו יודעים שאין לחשוב מחשבות קדושות במקומות מסוימים. אבל יש לפעמים שהגמ' אומרת שזה היה לאונסו, וכאן יש שאלות מתי זה אונס ומתי זה דבר שאדם מביא על עצמו. אולם אדם לא צריך לערוך לו חשבונות, אלא להשתדל לשמור ממחשבות קדושות במקומות אסורים. ואדרבא יוסף קדושה וטהרה להגדיל שם ד' בעולם. החשבונות של אדם יגלה בבוא יומו לפני אדון כל, וביניתים יש להרבות בטוב וקדושה. אם יש חשש לעבירה מסוימת, אבל להוסיף בוידוי של התפילה או ביוה"כ ולקבל שמכאן ואילך יהגה בדברי תורה רק במקומות מותרים ומועילים.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
בברכת