שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב גלעד שטרואס
שמות פרק לד טו
פֶּן-תִּכְרת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ
ספר החינוך מצוה קיא - שלא לאכול ולשתות תקרובת עבודה זרה
ועוד יש לך לדעת שכל איסורין שבתורה שאוסרין תערובתן בהנאה אין אוסרין אותן אלא אם כן יש מן האיסור שנתערב בהיתר בכדי נתינת טעם בהיתר (1), זולתי אם יהיה אותו איסור דבר חשוב, כי כל דבר חשוב כגון חתיכה הראויה להתכבד (פרוסת בשר) וכיוצא בה אוסרין בכל שהן, אבל כל שאינו דבר חשוב אינו אוסר תערובתו בהנאה אלא אם כן יהיה בו בכדי נתינת טעם, כמו שאמרנו, חוץ מיין נסך וכל עניני עבודה זרה שאוסרין במשהו בהנאה כל שנתערב עמהם, ואין שום דבר אחר בעולם יוצא מכלל זה חוץ מכלאי הכרם (מצווה רמה) *וערלה (מצווה רמו) וחמץ בפסח לדעת קצת מפרשים, שהן אוסרין בהנאה תערובתן באחד ומאתים בין במינן בין שלא במינן, *ותרומה (ו)עורלה (ועולה) באחד ומאה. ולענין התקנה שיש להם כבר אמרנו כי לכל האיסורין יש תקנה בתקנת רבן שמעון בן גמליאל חוץ מכל איסורי עבודה זרה שנתערב גוף האיסור ממש שאין לו שום תקנה לעולם (2), וזהו מחומר עבודה זרה. והפוך והפוך בגמרא, כי כל זה תמצא בה מבואר עם הפירושים הטובים, ושמור הדברים כי בהרבה מקומות בתלמוד תצטרך אליהם, ועל כן הארכתי בהן שלא כמנהגי בקונטריסין (גיליון שכותבים עליו דברי תורה) אלו.
1. מה הכוונה שנתערב בהיתר בכדי נתינת טעם בהיתר ?
האם הדוגמא הבאה נכונה: למשל 100 גרם בשר ארנב טחון התערבב עם 500 גרם בשר טחון כשר. בשר הארנב לא נתן טעם לכן מותר לאכול ?
(* סוגריים מרובעות במקור)
2. האם : אוסרין בכל שהן הכוונה אפילו 1 סטייק ל 1000 ?
3. האם מחבר ספר החינוך מתנה בנ"ל 1/60 ?
תודה ממשה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
בשאלה יש ערבוב בין המושגים אכילה והנאה. יש לשים לב שבסעיף זה לא מדובר על אכילה (חס וחלילה) אלא רק על היתר הנאה:
1. את בשר הארנבת שהתערבב בבשר כשר ולא נתן בו טעם ארנבת, מותר למכור לגוי ולקבל תמורה כספית. מותר להנות רק מהתמורה של הבשר הכשר. אבל מהתמורה שבעד בשר הארנבת, אסור להנות: אם עבור 600 גרם הוא קבל 60 שקל, יכול להנות מ - 50 שקל שהם תמורת הבשר הכשר. לא יכול להנות מ 10 שקלים ששולמו לו בעד בשר הארנבת.
2. כן. אפילו סטייק אחד בתוך אלף - לא יכול למכור לגוי את ה1001 סטייקים.
3. ביטול של אחד בשישים יכול להיות רלוונטי כאשר צריך להיות בטוחים שהאיסור לא נתן טעם בהיתר - כמו במקרה של בשר הארנבת שציינת קודם.