שאלה
שלום רב,
אני ואחיי החלטנו לאמץ כלב לפני 5 שנים. אימצנו כלבה גורה מאמותה, הכלבה גדלה להיות כלבה תוקפנית לאנשים זרים שמגיעים הביתה, ולכלבים מחוץ לבית. אי אפשר להכניס חברים, שכנים, אף אחד וכל הזמן אנחנו מודאגים שמישהו יכנס בטעות או שהיא תברח. אנחנו מאוד אוהבים את הכלבה וניסינו הרבה שיטות אילוף וביבזנו כל כך הרבה כסף ללא הצלחה.
אנחנו מאוד אוהבים את הכלבה אבל ההורים שלי מאוד מצטערים ממנה... אני לא יודעת כבר מה לעשות כי אם נחזיר אותה לעמותה אף אחד לא יאמץ אותה וירדימו אותה.. אני יודעת שצער של כלב לא משתווה בכלל לצער של בן אדם. ההחלטה מאוד קשה ..... מה עליי לעשות? תודה לעונים.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
את יודעת את התשובה, ואפילו כתבת אותה, אולם יש לציין שאין כאן צער בע"ח מול צער של ההורים. מכיוון שלהלכה אנו פוסקים שצער בע"ח פרושו לצער את בעל החיים כשהוא חי, אבל בהריגה (בלא כאב) של בע"ח לרוב הדעות אין איסור צעב"ח. כמו כן אפשר להחזיר את הכלב לטבע שיחיה את חייו בצורה נורמלית כפי שכלב צריך לחיות. לקחת בע"ח שהוא רגיל לרוץ מרחקים ועוצמתי ולהכניס אותו למקום סגור, זה כמו להכניס אדם לכלא כשהוא לא עשה כל עבירה, ואדרבא מי שיכניס אדם סתם לכלא הוא עובר בצער בע"ח. אלא א"כ ההכנסה הביתה באה כשמירה והגנה שזה צורך האדם, אבל נראה ששעשוע של בני אדם אין בכך מידת הרחמים אדרבא יש כאן אולי דבר הפוך, לאדם זה נחמד אבל לכלב מי אמר שטוב לו בכך?! הוא כנראה מצטער בכך שאיננו חי את חייו הטבעיים, כל בריה צריכה לחיות את חייה בחברת הקרובים לה. הכלב צריך לחיות עם כלבים ואדם עם חבריו וידידיו.
חזרו לחיות חיים בריאים ושלמים עם ידידכם וחברכם ועם שמחת הוריכם
שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ