שאלה
שלום כבוד הרב,
ברצוני לשאול שאלה על כיבוד הורים, ב״ה אני ובעלי נשואים שנה, ולאחרונה קיבלנו החלטה ביחד ובעלי ממש רצה להעביר את אבא שלי לגור איתנו יחדיו, מצאנו בית גדול יותר ועברנו אליו, אבא שלי נכה כבר כמה שנים על כסא גלגלים והיה מתגורר במוסד שלא היה לו טוב שם, לאחרונה עבר כמה ניתוחים וכיום נעשה סיעודי יותר..(סטומה טיטול וכו׳) בכל זאת החלטנו לקחת אותו אלינו למרות הכל, אבל מאז שהוא עבר אלינו אני מרגישה שממש קשה לי להחליף לו מה שצריך לטפל בו לעזור לו לקום לכסא כביסות וכל הריצות שצריך ומרגישה שאני נשחקת..וכועסת מבפנים.. בעלי חוזר מהעבודה ישר בא מקלח אותו מחליף לו מה שצריך וממשיך בעשייה ובקושי יש לנו זמן לנשום ולעצמנו, לכן רציתי להתייעץ עם הרב בנוגע לכך האם להשאיר אותו אצלנו או להעביר אותו למוסד כלשהו ולגרום לו שוב צער ? כי זה מה שלא רציתי שיקרה.. תודה רבה
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אכן שאלה גדולה וקשה שאלת, ברור לכולנו שיש חובה לכבד או"א, ובייחוד במצב שאת מתארת, אבל מאידך אסור להתפרק (חלילה) או לגרום לחולשות בין בני הזוג. לא מקיימים מצווה בהפסד מצווה אחר. על כן את חייבת בשתי מצוות גם יחד אבל מצוות האיש גוברות, לכן נראה שכדאי אולי לקחת עוד כח עזר (אם הדבר אפשרי), או לחשוב על דרכים נוספות לנסות לעזור לאבא, אבל אם חלילה הדבר לא יסתדר כדאי לחשוב כיצד לעשות את הטוב ביותר לאבא אבל שגם המשפחה שלכם לא תפגע, אולי להתייעץ אם הרווחה באזור, או אנשים שיש להם הסתכלות רחבה יותר. כמו כן אולי אפשר לצאת לחופשה מיוחדת ובינתיים להביא מישהו אחר שיטפל באבא.
לפי המסופר במכתב אני רואה את מעלתו הגדולה של אישך שהוא מוסר את הנפש על כך, וזו מעלה גדולה ביותר וכדאי לפגן לו על כך מאד.
כתיבה וחתימה טובה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ