שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב גלעד שטרואס
שמות פרק כג לב לֹא-תִכְרת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית (לג) לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן-יַחֲטִיאוּ אתְךָ לִי כִּי תַעֲבד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם כִּי-יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ
תורה תמימה
לא ישבו בארצך - תניא, לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי, יכול בעובד כוכבים (גוי) שקיבל עליו שלא לעבוד ע"ז הכתוב מדבר (?) , ת"ל (תלמוד לומר) (פ' תצא) לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו עמך ישב בקרבך (מכך שה' מצווה לא להסגיר עבד גוי * שאתך שלא עובד עבודה זרה לאדונו לומדים שגוי שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה יכול לשבת בארצנו) (* אם נסגיר יחזור לסורו – לעבוד עבודה זרה) גיטין מ"ה א':
מספר החינוך מצוה צד - שלא להושיב עובד עבודה זרה בארצנו
שלא לשכן עובדי עבודה זרה בארצנו, שנאמר שמות כ"ג, ל"ג לא ישבו בארצך פן יחטיאו
מדיני המצוה, כגון מה שאמרו זכרונם לברכה שאילו רצו להניח עבודה זרה, אף על פי שעבדוה מתחילתן, שמותרין לשכון בארצנו, וזהו הנקרא גר תושב ...
7 מצוות בנהי נוח או מספיק רק בלי ע"ז ?
תודה ממשה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
השאלה: האם גוי שלא עובד עבודה זרה אבל לא קבל על עצמו 7 מצוות בני נוח יכול להתגורר בארץ? נתונה במחלוקת ראשונים.
יש לכך משמעות הלכתית כבדת משקל בשנת שמיטה. האם אפשר למכור קרקע לערבים מוסלמים שאינם עובדים עבודה זרה אבל לא קבלו על עצמם 7 מצוות בני נוח. מצטט לך להלן מתוך אתר 'דעת':
"השולחן ערוך (יו''ד רמט) פסק כדעת התוספות (והטור), שאיסור לא תחנם נוהג גם בערבים, למרות שהם לא עובדי עבודה זרה, ורק בגר תושב שמקיים שבע מצוות אין איסור לא תחנם, וכך פסק גם הש''ך (יו''ד קנא, יח) להלכה. בעקבות כך כתב החזון איש (שביעית כד), שאסור למכור קרקעות לערבים בשמיטה על מנת שלא תחול עליהם קדושת שביעית, ויש בכך איסור דאורייתא.
הרב עובדיה (יביע אומר יו''ד י, מא) חלק וסבר, שאפשר לסמוך על הדעות הסוברות שלא תחנם נוהג רק בגויים עובדי עבודה זרה. הוא טען, שייתכן ואם השולחן ערוך היה רואה את דברי הרשב''א והמאירי שהתירו למכור, היה פוסק כמותם, וכן פסק הרב קוק (משפט כהן סג) שיש לסמוך על כך בשעת הדחק. עוד הוסיף הרב עובדיה, שהמנהג בארץ ישראל היה למכור לערבים.
https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3975