שאלה
שלום רב!
אני מדריך בבני עקיבא על ילדים בכיתה ח', לאחרונה התגלה לי שמספר בנים יוצאים במשך חודש עם בנות מהשבט המקביל, סתם נפגשים וזה..או שיוצאים למקום כלשהו ולפעמים משחקים משחקים ללא שמירת נגיעה..והדבר כואב לי. עכשיו המצב הזה מאוד מורכב כי מצד אחד אני לא "אבא" שלהם ולא יכול להעיר להם יותר מדי או לכפות עליהם כי זה מחוץ לסניף ולא בשעות של פעילות בסניף..מה גם שזה ייפגע בי ובסוף הם לא יקשיבו לי בכלל ומצד שני אני חושב שאני מדריך שלהם לא רק בסניף אלא גם מחוצה לו ועלי לטפל בבעיה..
עכשיו נקודה חשובה שאני רוצה להבהיר שנראה לי שהדבר נובע מחוסר מחוייבות לתורה ולמצוות, כלומר החניכים לא מרגישים מחוייבים למצוות ולפעמים לא יעשו דברים מעצמם אלא רק אם ילחצו עליהם או יגידו או יבקשו מהם , לדוגמה: לא מתפללים 3 תפילות ביום, לא מברכים ברכת המזון, מדברים בתפילה, בקיצור לא מבינים יותר מדי את המשמעות של הדברים שהם עושים ולא מבינים מה זה יעזור להם..וכו'... ונראה לי שזה שורש הבעיה..שהם לא שומרים נגיעה ויוצאים
יכול להיות גם בגלל שזה האווירה בסניף שלנו.. שמדריכים מדברים הרבה עם מדריכות ואין הפרדה יותר מדי.. בכל מקרה רציתי לדעת כיצד אפשר לטפל בבעיה? מה לעשות? רעיונות..ספרים וכו'
תודה רבה
תשובה
שלום
ככל שתתן דוגמא אישית לצניעות והרחקה מעירוב אסור, ודוגמא ליראת שמים, שאינה נוגדת את שמחת החיים וטובתם, כך הדברים יסתדרו בע"ה. כמאמר שלמה "מתהלך בתומו צדיק, אשרי בניו אחריו". דהיינו, כאשר הצדיק מתהלך בתום, אזי בניו מושפעים מכך. והתלמידים אלו הבנים.
כמובן חשוב גם להעיר מדי פעם, כאשר אתה רואה שהערתך תתקבל, ובלשון המתקבלת.
כל טוב