שאלה
שלום
אני פונה בעניין יסורים וכאב לב גדול שאני חווה כבר כשנה לאחר שבן זוגי לשנים האחרונות נפרד ממני. כ"כ חיכיתי, ייחלתי לזוגיות כזו שאיני מוצאת נחמה, אני עדיין אוהבת אותו למרות שחלפה שנה. אני מתפללת כמעט יום יום בדמעות שכאבי רק יעבור, ושהצער יסתלק, לעיתים הבכי עובר תוך כדי התפילה, ולעיתים מרגישה ריקנות גדולה ושתפילותיי אינן נשמעות. לעיתים ללא כוונה יוצא שאני 'צמה' יום שלם כי אני לא מרגישה רעב, או רצון לאכול, לעיתים מסיימת ספר תהילים שלם רצוף להסחת הדעת ממחשבות רעות, כמו אחוזת אובססיה לא להרפות מהתפילה. הגעתי למצב שאני נמצאת במשבר אמונה, איני יודעת חשבונות שמיים ייתכן שלטובתי שנפרדנו, אבל מדוע הצער הגדול הזה ואין מענה לתפילותיי ואינן מעוררות רחמי שמיים. אני מנסה להיות חזקה, לומר לעצמי שאם אדבוק בתפילות ולא אכנע תגיע ישועה, אך כבר שנה חלפה שיום יום אני בוכה וכואבת, אני מרגישה שנגמרו כוחותיי מלהמשיך ואני נופלת לייאוש גדול שאני לא אהובה שם למעלה. אין כוחות בנפשי לשאת עוד את כאבי.
אנא עזור לי להבין מדוע הצער הזה לא עובר ממני, למה תפילותיי לא נשמעות, איך יתכן שאדם נופל לצער מתמשך כזה ותפילותיו לבורא עולם לא מעוררות רחמי שמיים.
סליחה על אורך השאלה.
תשובה
שלום וברכה
כואב לקרוא את מה שאת כותבת.
הלוואי וייפתחו בפנייך שערי שמחה מחודשים ?
האם אני יכול להציע הצעה להתמודדות ?
ודווקא מתוך פרשת השבוע:
אף אברהם אבינו ע"ה עבר מציאות קשה ביותר בפרשה שלנו. האישה עימה חי אולי אפילו למעלה ממאה שנים – נפטרה.
מה עשה אברהם אבינו ? בראש ובראשונה הוא שהה בכאב הגדול. "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". לא בורחים מכאב. לא בורחים מבכי. שוהים בו. נמצאים בו בכאב גדול.
וטוב עשית שכך נהגת.
ואז, קם אברהם מעל פני מתו, התחיל במשא ומתן כואב ואפילו משפיל על קניית מערת המכפלה, וזכה לרכוש את הנחלה הראשונה בארץ ישראל, שממנה צמחה אחיזתנו בארץ
ובסוף הפרשה אפילו התחתן עם אישה נוספת ושמה קטורה.
האם את יכולה ללכת בדרכו של אברהם אבינו ?
לקום מכאבך ומאבלך, ולחפש את הדרך בה תיצרי דבר מה חדש, ותתקשרי עם אדם חדש, וייפתחו בפנייך שערים חדשים.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב