שאלה
שלום כבוד הרב.
אשמח לדעת מהו פירוש הפסוק: "שקר החן והבל היופי" ?
כיצד היהדות רואה את המושג- יופי? האם זה דבר שצריך לבוז לו תמיד? כמו נראות של בנאדם והחיצוניות שלו (ולווא דווקא לחיצוניות של מישהו אחר אלא לחיצוניות שלי עצמי) ?
לי בתור אישה תמיד היה קשה להבין אתזה, בתור אחת שאוהבת לטפח את עצמה גם באופן חיצוני כמו התעסקות בלבוש , איפור וכו ולא רואה אתזה פסול או סותר את ההסתכלות גם בצד הפנימי שלי.
שני הדברים חשובים לי ואני לא במקום להזניח או לבוז לאף אחד מהם.
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אני מסכים אתך. חלק בלתי נפרד מהנשיות זו ההופעה הנאה והמכובדת. הוכחה לכך - התנ"ך מציין את יופיין של נשים חשובות: שרה, רבקה, רחל, אביגיל ואסתר המלכה. אם היופי היה מגונה, לא היו מציינים זאת לשבחן.
הפסוק במשלי בא לומר שלא רק היופי קובע. יש דברים יותר חשובים כמו יראת ד'. נראה לי שהפסוק הזה נועד לגברים שמחפשים בנשים רק יופי (מי שעוסק בהיכרויות נוכח כמה גברים דורשים לפני כל דבר אחר לראות תמונה...) לכן אומרים לגבר - אל תסתנוור מיופי של אישה, תחפש גם מידות טובות.