חרם על חברת אוסם

שלום רב.

ראשית תבורך על שאתך בעול הפרנסה ויהי רצון שתתברכו ותצליחו לפרנס ולסייע בכבוד.

דיני חרם מסויימים מסורים לבתי דין היות שיש לחרם משמעות הלכתית נרחבת ויש חרם שיכולים בני הקהל להטיל למשל הגבלת גודל יישוב בגלל פרנסה מועטת כמבואר בשולחן ערוך חושן משפט בסימן קנ"ו סעיף ז'. ויש חרם קדמונים בענינים נוספים כמבואר בשולחן ערוך חושן משפט בסימן ת"כ למי שמבייש אחרים שצריך על כך התרה ועוד.

והנה כאשר חברה מפקיעה שערים הרי זהו בגדר אונאה - ראה שולחן ערוך חושן משפט בסימן רכ"ז ועוד -או מקח טעות אלא שקשה בימינו להגדיר מהי אונאה כי חברת אוסם למשל יכולה לטעון שהמוצר שלה שווה את המחיר הגבוה בגלל איכותו .

אלא שהקהל לא חייבים לקנות מוצר מסויים כי יש זכות לכל אחד לקנות מה שמתאים לו מבחינת הכשרות הטעם והטיב והמחיר.

בהלכה מצינו חרם צרכנים מפורסם בהלכות שבת מה שהביאו הפוסקים שהגם שיש מצוה לענג את השבת בדגים טובים הנה אם יש הפקעת מחירים יכולים בני העיר לעשות חרם ולאסור על כל הקהל לקנות דגים לשבת או לכמה שבתות והדבר הובא גם במשנה ברורה בסימן רמב

"אם מוכרי הדגים מייקרין השער נכון לתקן שלא יקנו דגים איזה שבתות עד שיעמוד השער על מקומו והנה בבה"ט הביא דלא יעשו תקנה רק אם הוסיפו המקח יתר על שליש מכמו שהיה מקדם אבל בא"ר ובפמ"ג כתבו דאף פחות משליש יוקר יש לעשות תקנה משום עניים".

ואפילו אדם שנשארו לו דגים משבת שעברה ראוי שלא יוציא עצמו מן הכלל ולא יאכל באותה שבת דגים.

אין ספק שלציבור יש כח ויש אמירה וזכות האנשים שלא לקנות מוצרים מסויימים או מוצרי חברה מסויימת .

איני יודע מה אכן מצב המחירים באוסם לעומת שאר החברות ואיני יכול לענות במישרין על חרם צרכנים על חברה זו במיוחד.

אלא שאם האנשים סבורים שחברה מסויימת מוכרת את מוצריה ביוקר רב בהחלט הם זכאים שלא לקנות מאותה החברה.

ואין ספק שאם מאבק זה יצליח הנה יש בזה ברכה גדולה למען המשפחות המבורכות.

אגב אומר לך שפנו אלי אנשים רבים ביחס לענף שלם של בשר ועוף בהכשרי בדצים שונים שמחירם גבוה מאוד ואפשר שגם בדבר זה התאגדות צרכנים עשויה להוריד את המחירים.

והנה אם אתה עושה כן לשם שמים אפשר שתועיל לאנשים רבים, אגב לא נכנסתי לשאלה המהותית מהו משלוח מנות לפי ההלכה כי בשולחן ערוך לא נזכרו ממתקים אלא מאכלים ואיני נכנס לשאלה נוספת מהותית לכמה אנשים עליו לשלוח משלוח מנות והחשיבות שלא להכנס לתחרות מיותרת ומלחיצה.

ואסיים ברשותך בדברי הרמב"ם בפרק ב מהלכות מגילה :

" מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

בהצלחה רבה.