שאלה
שלום רב
קוראים לי .... ואני מוצאת את עצמי במצב שאני לא יועדת מה לעשוצ ומה היעוד שלי בחיים, אני הולכת לבית ספר חוזרת עוזרת נוסעת וזהו אני לא מרגישה שאני מנצלת את הזמן העיקר אומרים להצל אותו אבך מה לעשות? אני כן מתפללת בבוקר ומודה וכו
אבל מה יש עם שער הזמן פשוט למרוח אותו ולהעביר אותו?! מה לעשות?
תודה
תשובה
שלום הדר,
הבה ננסה ביחד למצוא תשובה לשאלה החשובה והעיקרית הזו.
נפתח בצעדים הראשונים. כמו שהתורה פתחה.
היא פתחה בתיאור צלם אלוהים שבאדם, וציוותה עליו לקיים את העולם, לרדות בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ.
ובתרגום לשפת ימינו: ללמוד, להתפתח, להעצים את היכולת שלך, למצות את התקופה המיוחדת של הלימודים עכשיו. להיות תלמידה מתאימה ליכולתך. לנסות יותר. כפי שאת.
והתורה ממשיכה ועוסקת בדמותם של בני האדם – בני נוח, ומצווה עליהם להיות מוסריים, ולא להיות כאנשי סדום שהם רעים וחטאים לד' מאוד. וגם אנחנו – להתקדם מבחינה מוסרית, להכניס אורחים במובן של יחס טוב לחברות שלך לאלה שהן דווקא כאילו "אורחות" אצלכן, לפתוח את הלב, את העולם הרוחני, להיות חברה טובה, להביט פנים מול פנים האחת לשניה.
ואז מוקם עם ישראל, ואברהם אבינו מתחיל במסע היהודי המיוחד. גם את יכולה. במסע שלך. מסע למצוא את הדרך בה את מקיימת מצוות; מסע בו את לומדת ממנו ומשרה אשתו לשמור את דרך ד' ולעשות צדקה ומשפט.
וכך הלאה.
כלומר – להפוך את השאלה ביחס למהות הקיום משאלה לתשובה. התשובה כוללת בתוכה את כל מה שאת יכולה לעשות טוב יותר, אנושי יותר, נוגע יותר, מקרב יותר, ועל ידי כך להגשים את מה שאת מיוחדת בו, שהלוא למען זה באנו כולנו לעולם.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב ובהצלחה גדולה