שאלה
שלום כבוד הרב,
חזרתי בתושבה וב"ה כיום אני שומר תורה ומצוות. תמיד הטרידה אותי המחשבה שאין לנו באמת זכות בחירה בעולם הזה. אשמח אם תוכל לעשות לי סדר בראש בעיניין זה. אסביר את עצמי:
אומרים שהשם שם אדם רק בניסיונות שהוא יכול לעמוד בהם.
אם כך אז איך יכול להיות שהאדם לא עומד בכל הניסיונות שהשם שם אותו? אז פה נכנס העיניין של זכות הבחירה.
אבל השם גם יודע הכל, הוא רואה את העתידות וגם כמובן רואה דברים שעין אנושית לא רואה.
אם כך אז השם יודע מראש אם האדם יצליח בניסיון או לא, זה צפוי. בשביל עין אנושית זה לא תמיד צפוי.
אם היו משלמים לי מיליון שקל על כל שבת שאני לא מעשן בה אז לכאורה לא היתה לי זכות בחירה כי מי "הפראייר" שלא יסכים לכזה דבר. אבל יתכן שגם בשביל פחות מזה ההיתי מסכים. זה תלוי אדם והניסבות שלו למשל אם אני בכל מקרה לא מעשן אז אני אסכים לזה אפילו בחינם. כלומר כל אדם היה מסכים לסכום שונה ואז לכאורה אין לו זכות בחירה. השם כמובן יודע מה הסכום המדויק. אם השכר נמוך אז זה צפוי שאותו אדם לא יעמוד בניסיון ולכן השם לא ישים את האדם באותו ניסיון ואם השכר בסכום הנחוץ (שכמובן השם יודע מהו אותו סכום) אז זה צפוי (לפחות בשביל השם) שאותו אדם יצליח בניסיון ואז אין לו זכות בחירה בכלל.
אז איפה הזכות בחירה שלנו?
תשובה
שלום וברכה
ברוך הבא.
הסוגיה שאתה דן בה היא מסוגיות היסוד של האמונה. הרצון שלנו לגשר בין שתי אידיאות - אידיאת הבחירה החופשית וההכרה בריבונו של עולם שיודע את העתידות כולן - הוא ניסיון לקפוץ לעולם שאין אנו יכולים לבוא בשעריו. אפילו הרמב״ם התחיל בניסיון הזה (ראה הלכות תשובה ה, ה) והרים ידיים, עד שזכה לקושיא של הראב״ד: למה אם כן בכלל התחלת.
אני מציע דרך אמונית אחרת לגמרי. לוותר על הניסיון לענות על השאלה הזו, ולחיות לאור ההכרה שלנו כבני אדם, כפי שלמדנו מהקב״ה: יש לנו בחירה חופשית, ואנחנו חייבים להשתמש בה. הבסיס של דרך זו כתוב במאמר: https://bmj.org.il/wp-content/uploads/2019/12/28.1.Sherlo.pdf, ואשמח מאוד אם תקרא אותו.
העיקרון הוא די פשוט: את החשבונות של הקב״ה - נניח לו. אנחנו ניצבים בפני אתגרים בחיים, צמתי הכרעה וחובת בחירה, ונתבעים לעשות את הטוב והישר בעיני ה׳. אלו החיים שלנו, ולשם צריכה תשומת הלב שלנו להיות מכוונת.
ואם תרצה להרחיב עוד - אשמח.
כל טוב