זב

בס"ד

שלום רב,

1. חומרת טומאתו של הזב תלויה במספר הפעמים ובהפרש הזמן ביניהם: אם ראה פעם אחת - דינו כבעל קרי בלבד, ואיננו אב הטומאה.

אם ראה פעמיים, תוך יום אחד או תוך יומיים רצופים - דינו כזב לכל דבר, פרט לכך שהוא פטור מקרבן להשלמת טהרתו.

אם ראה שלוש פעמים, במשך יום או יומיים או שלושה ימים רצופים - הרי הוא חייב גם בקרבן.

2. ראיה ארוכה שנמשכת זמן בו אפשר להספיק לטבול ולהסתפג (להתנגב) פעמיים נחשבת כשלש ראיות ולכן הוא טמא וצריך קרבן אחרי טהרתו.

עיין ברמב"ם הלכות מחוסרי כפרה פרק ב הלכה י

http://www.daat.ac.il/he-il/toshba/rambam/korbanot/mehusary-kfira/ehusary-kapar2.htm?printview=true