שאלה
שלום כבוד הרב.
אני ברוך ה זוכה להתחזק ולהתקרב יותר לבורא עולם ,למצוות ולתורה. ויש לי שאלה שמעסיקה אותי נורא. אני חוזרת בתשובה ואני יכולה להגיד שהבנתי שיש בורא עולם כשמש, אין לי ספק. אבל בכל זאת קשה לי ממש עם צניעות ,אני קיבלתי על עצמי חצאיות , ובאלי עוד ועוד אבל אני לא מצליחה.
יכול להיות בורא עולם פחות אוהב אותי מאשר בחורה שלבושה צנועה ממש עם גרביונים וחולצות ארוכות?
אני שואלת את עצמי ברגעי שבר מה שווה כל ההשתדלות שלי אם אני לא מקבלת על עצמי את כל עינייני הצניעות.
אני באמת מאמינה ויודעת שהכל נכון , אבל כל כך קשה לי ואני מרגישה שזה לא שווה כלום.
אני לא מעוניינת להיות ״פרווה״ לא רוצה לבחור את חיי לפני נוחות , ופשוט מרגישה שבורא עולם מעדיף אותי יותר את אלה שעובד להם.
מחשבות אלו מצערות אותי ממש אשמח לתשובה.
תשובה
שלום
ראשית, אני רוצה להביע את הערכתי העצומה, אולי אפילו את קנאתי, במה שזכית בו.
את יודעת איזה דבר יקר ומדהים זה המהלך שעשית?
יש לך מושג כמה הקב"ה שמח בבתו ששבה אליו?
שלא יהיה לך שום צל של ספק - עשית ואת עושה דבר אדיר, ואת כל מה שקנית והשגת אי אפשר לקחת ממך.
ולכן ברור שהקב"ה אוהב אותך ושמח בך, בכל הדברים הטובים שהתקדמת ועוד תתקדמי.
זה נכון שיש לך עוד מה להתקדם, ובע"ה תמשיכי להתקדם ולהתעלות כל החיים, אבל התהליך של התשובה הוא הדרגתי, והקב"ה יודע בדיוק מה הרצון האמיתי שלך ומה הקשיים החיצוניים והפנימיים שאיתם את מתמודדת.
גם כשהאדם לא מושלם ועדיין חסר, זה לא מגרע כלום מכל ההשתדלות, המאמץ וההישגים שלו. וחס חלילה מלומר שכל הטוב שיש בך "לא שווה כלום".
וחס וחלילה מלהיות עסוקה בלהשוות את עצמך לאחרים. את לא הם והם לא את (ומן הסתם הם לא עברו ולא זכו לעבור מה שאת עברת).
הקב"ה רוצה אותך שמחה ולא עצובה, ולכן תשקיעי עוד יותר בשמחה שלך בעבודת ה' ובאמונה שלך, וזה לא סותר בכלל את הצער שיש, ושאמור להיות לכל אחד, על מה שנשאר עוד להשלים. אבל בתנאי שהצער הזה הוא גורם מקדם ולא חלילה עצבות או דיכאון שדווקא פועלים הפוך, וגורמים לאדם לא להתקדם, וחלילה אף לסגת.
תקחי לעצמך כלל לחיים - אם יש משהו שגורם לך לא להתקדם ואף לסגת, כנראה הוא לא מגיע ממקור טוב, וצריך להתגבר עליו.
תשמחי בכל הטוב שיש בך, תשתדלי להמשיך להתקדם בשמחה, ובע"ה תזכי להמשיך לעלות עוד ועוד, בקצב המתאים לך.
בהצלחה רבה