שאלה
שלום וברכה,
רציתי להעלאות סוגייה שחשבתי עליה הרבה לאחרונה, ואני מניח שיש עוד הרבה שיוכלו להזדהות איתי:
חזרתי בתשובה לפני מספר שנים, ואני מקיים אורח חיים דתי לחלוטין: שבת, כשרות, תפילות, לימוד תורה, וכו', אבל לומד בבית ספר חילוני (בעקבות חיכוכים עם הסביבה על מעבר לבית ספר דתי), וחשוף למדע המודרני, ביקורת המקרא, וכו'. זה לא סוד שישנם מספר סתירות בין התורה למדע, וכבר כתבו על זה הרבה.
העניין הוא שאני מרגיש שישנם כשלים רציונליים באמונה הדתית, וכל פעם שאני מתחיל ללמוד גמרא, ללכת לשיעור תורה, להתפלל, או להכנס לבית הכנסת, אני מרגיש שאני צריך "לשכוח" לכמה שעות את כל מה שאני יודע, ולנטרל את כל הביקורתיות, ואז אני באמת-באמת מאמין באמונה שלמה בכל מה שאני לומד, אבל רק לאחר נטרול החשיבה הביקורתית.
ולמעשה אני מרגיש שאני חי בשתי תודעות שונות:
א- התודעה הרציונלית והמדעית היומיומית, שלכאורה סותרת את הדת. ב- התודעה הדתית שקיימת גם ברמה יומיומית, כאשר אני לומד תורה או מתפלל.
כיצד ניתן לפצות על הפער הזה?
תשובה
שלום וברכה
אני מכיר היטב את החוויה שאתה מתאר.
ב"ה. כל אדם תאב דעת ומבקש להאמין שלא בעיניים עצומות - מכיר אותה היטב.
מה נראה לי נכון לעשות ?
כתבתי על כך פעמים רבות, לדוגמה כאן: הhttp://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=95590
הרעיון היסודי הוא ללמוד בשני שלבים:
בשלב הראשון - באמת "לכבות" את עצמנו, להקשיב למה שאנו לומדים, ללמוד את הדברים בעין טובה כאילו כולם אמת כפי שהם וכדו'. זה השלב אותו כינה הרב קוק "מודה על האמת".
ובשלב השני להעיר את עצמנו - את חוש הביקורת ואת המחשבה, את מה שאנו יודעים ממקומות אחרים ואת מה שלא מסתדר עם מה שראינו עכשיו, ולהתחיל לעבוד קשה. לעתים נמצא מענה; לעתים לא נמצא מענה, ונישאר עם קושיות.
אשמח מאוד אם תקרא את:
https://m.facebook.com/RabbiCherlow/photos/a.299104153484393/3744928625568578/?type=3&source=57
ועוד מקומות רבים שהתייחסתי לסוגיה שאתה מתאר.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב ושמחה גדולה