הוא מכעיס אותי

בס"ד

שלום רב,

כל אדם יודע שהרגשת כעס מזיקה מאוד למי שכועס. הכעס מטריד, מעמיס מתח עצום, לא מרפה, והורס את שלוות הנפש. הכעס הוא בעיה של הכועס. פתגם מפורסם: "לכעוס פירושו להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים". צריך לזכור שגם אם יש את כל ההצדקות לכעוס על מישהו - בסופו של דבר הכעס זו מידה רעה ומזיקה מאוד.

בהתמודדות עם כעס יש שתי דרגות: הבלגה ומניעה.

הבלגה: ללמד את עצמך לא להידבק בכעס, ואם נדבקת להשתחרר מהר בידיעה שהכעס מזיק לך. כאשר מכעיסים אותך תגידי לעצמך: "אני לא נשאבת לרגשות הללו, אני מגינה על עצמי...". תנסי להתבונן באירוע כאילו מהצד, לראות את הכעס והשנאה כמו יצורים רעים שהאדם הכועס והשונא נותן להם לשלוט בו, את לא רוצה שהם יעברו ממנו אליך.

חוסן ומניעה נוצרים מתוך עמדה מכילה כלפי האדם שכועס. תראי אותו כאדם פגוע רגשית. במקום להתרגש מהכעסים ומהשנאה שהוא מפגין ולהישאב לתוכם, תאמרי לעצמך שזו בעיה שלו. הכעסים והשנאה זו דרך לא מוצלחת שהוא הולך בה. דרך שמזיקה גם לו, גם לסובבים אותו. תזכירי לעצמך שהכעס הוא מגבלה רגשית שהוא סובל ממנה - את יכולה לרחם עליו במקום להיפגע ממנו. עמדה של חמלה מנתקת ממעורבות בכעס ובשנאה של האחר, ממילא לא מתעורר בנו לא כעס, לא שנאה ואפילו לא הקפדה.

לעולם יהיה אדם, מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עליהם הכתוב אומר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".