חושב על הקב"ה ונובעות לי מזה שאלות

בס"ד

שלום רב,

להלן העתקתי את השאלות שלך והתשובות לצידן

ראשית אם אנו מאמינים שהקב"ה הוא הכול אז מה אנחנו? אם אנו לא הקב"ה אז הוא לא הכול ואם אנו הקב"ה אז איך אנו לא מושלמים?

הקב"ה מושלם וכולל הכל. רצונו היה לברוא מציאות שתהיה לא מושלמת. לכן יש בורא ויש בריאה. הבורא הוא מושלם והבריאה לא מושלמת. האדם הוא חלק מהבריאה הלא מושלמת.

שנית האם שאני מקיים מצווה הוא נהיה שמח או שזה משפיע עליו באיזה שהוא אופן? אם כן אז אני משנה את ה' איך הוא יכול להיות מושלם בשני המצבים? ואם זה לא משפיע עליו אז מה משמעות המצוות שלי?

האדם, כחלק מהבריאה הלא מושלמת, לא מסוגל להבין לגמרי את הבורא המושלם. הקב"ה בוודאי לא שמח ולא עצוב כמונו, בני אדם, האל המושלם נעלה ונשגב מאתנו. אתה וודאי צודק שהשלמות לא משתנה. המסקנה היא שהמצוות לא גורמות שינוי אצל הבורא, המצוות נועדו עבורנו, המצוות משנות אותנו ואת העולם. הן משפיעות על האדם ועל העולם שלנו.

שלישית למה ה' ברא את העולם? ולמה דווקא בזמן הזה ולא לפני או אחרי מה היה דחוף לא?

לשאלה: 'למה ד' ברא את העולם' יש תשובות שונות. אציג לך תשובה מקובלת: ד' מלא טוב ומלא חסד – הוא ברא את העולם כדי ליצור מציאות שבה יתגלה ויפעל הטוב והחסד האלוקי. לכן העולם לא נברא מושלם. בעולם מושלם הכל טוב ואין מקום לפעול להוספת טוב ולגמילות חסד.

לשאלה: למה דווקא בזמן הזה? התשובה היא שהזמן הוא חלק מהבריאה. הבורא מצוי מעל ומעבר לזמן. הזמן התחיל עם הבריאה של העולם. לפני הבריאה לא היה זמן.

ולמה רוב העולם לא מאמין בקדוש ברוך הוא איך רוב העולם הולך בשקר?

רוב העולם כן מאמין באלוקים. גם רוב גדול של יהודים כן מאמינים באלוקים. החילוניים אינם מקיימים מצוות ולא מחויבים לתורה – אבל רובם הגדול כן מאמינים במציאות ד'. נעשו על כך סקרים רבים.

ולמה יש סבל במהלך החיים אני מבין, אבל למה בנאדם יכול להיוולד לתוך סבל בלי שעשה כלום ולחיות כל החיים בסבל?

הסבל של אדם אחד מעורר הרבה טוב אצל כל הסביבה שלו. המשפחה, הקהילה ועוד רבים, מתגייסים כדי לסייע לסובל. אנחנו לא לגמרי מבינים את ההנהגה של ד' בעולם, אבל ברור שאם לכולם היה טוב ולאף אדם לא היה מחסור אז לא הייתה שום אפשרות לעשות טוב וחסד בעולמנו. כל הטוב והחסד באים בגלל שיש אנשים שרע להם וחסר להם.

ומה משמעות החיות למה הם קימות בעולם?

כל הסביבה הטבעית היא חלק ממשהו גדול ורחב. כל הבריאה אמורה להתקיים יחד בהרמוניה שלימה: הדומם, הצומח והחי, הכל מקיים חיים רחבים ועשירים. כפי שמתואר למשל בתהילים (פרק קד י - יד): המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון. ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם. עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול. משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ. מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ...

למה בנאדם נברא דווקא בצורה הזאת של גוף האדם ולא אחרת ואיזה משמעות יש לזה?

ב-'קבלה' יש הסברים רוחניים עמוקים על המשמעות הרוחנית של איברי האדם, על הדמיון בין מבנה הגוף של האדם ובין פעולות אלוקיות שמשפיעות בעולמנו: מצח-עיניים-אף-פה-אזניים. ידיים ורגליים וכו' אבל אלו דברים נשגבים שלא ידועים לי בברור.