שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב יובל שרלו
דברים כה יב
ספר החינוך מצוה תרא - שלא לחוס על הרודף
..שבאה הקבלה אלינו בשתי עברות, שהן רציחה ועריות, שכל שנראהו רודף לעשות אחת מהן שנמנעהו בכל כחנו, ואם אינו רוצה להמנע מעשות העברה בדברים, ונוכל להציל מידו הנרדף או הנרדפת באחד מאיבריו שנקטעהו, ואם אי אפשר לנו להציל הנרדף אלא אם כן נהרוג הרודף שנהרגהו..
כתוב בדברים (סוגריים במקור). אז אם אני רואה רודף אחר חברי ויש רעש של מנועים או שרחוק
לא אציל את חברי (ברובה או קשת) ?
תודה ממשה
תשובה
שלום וברכה
אפשר שלא הבנתי את תום את מה שאתה כותב.
מה שנאמר בהלכה זו בסוגריים הוא שחובה לנסות בראש ובראשונה לשכנע בדברים את הרודף.
ורק אם לא ניתן להציל את הנרדף בדברים, כי הרודף מסרב לשמוע – אז פונים לפעולה יותר אלימה, והיא הצלה באחד מאבריו.
ואם אי אפשר להציל אותו באחד מאבריו – אז חובה להורגו, כדי להציל את הנרדף.
לאמור: חידושה של ההלכה הוא שגם כשמדובר ברודף – חובה לנסות קודם כל את האמצעים הפשוטים ביותר והפחות אלימים כדי להציל את הנרדף, ורק אם אין ברירה מותר לפגוע ברודף.
אם עדיין נותרו שאלות – אשמח אם נמשיך לדון בסוגיה זו, וכתוב שאלה נוספת.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם