שאלה
שלום וברכה. שלחתי לרב שאלה שבוע שעבר בה תיארתי את מצבי, חזרתי בתשובה לפני 9 שנים ואני כבר כמעט 4 שנים במרכז הרב ועדיין מתמודד עם אנטי לדתיים ולדת בהקשר של תרבות פנאי. הרב המליץ לי להתמקד בחיובי וכו'. עם קריאת התשובה נזכרתי שלא כתבתי פרט חשוב ביותר - אני סובל מ ocd ובמשך שנים סבלתי מחרדות בגלל הדת. אמנם עכשיו ב"ה לאחר טיפול פסיכולוגי כבר אין תסמינים של כפייתיות, אך עדיין התפיסה הדתית שלי מאוד מלחיצה אותי - היהדות נתפסת אצלי כמעיקה, ולמרות שאני מנסה לשנות את התפיסה הזאת אני לא יודע כיצד. דיברתי על כך עם רבנים ולא קיבלתי עצות שהצליחו לעזור לי. אני מרגיש שהלימוד לא משנה את התפיסה לי - האם תוכל לעזור לי?
תשובה
שלום וברכה
אני מכיר היטב את הנושא עליו אתה מדבר: הנפגש שבין אנשים עם OCD ובין העולם הדתי, ובעיקר הפן ההלכתי של העולם האמוני, מכניס למתחים ולכאבים רבים.
האם יש לכך פיתרון כולל ? כנראה שלא.
כמו הרבה מאוד משמעויות נוספות של OCD.
האם יש עצות שניתן לפעול בהן ?
נראה לי שכן.
ואתה כנראה צודק שהן לא נמצאות בעולם הלימוד.
הן נמצאות בעולם הניגון - אמונה הקשורה במוזיקה, בריקוד, בניגון, בהתוועדות חברים, בשפה חסידית;
הן נמצאות בעולם העשיה, בהארת הפנים, בחסד, בסולידריות, בפתיחת הלב ופתיחת שערי הבית; וכדו׳.
כלומר: העצה העיקרית שנראה לי שכדאי לאמץ הוא לחיות את העולם האמוני גם בהיבטים הרגשיים, האנושיים, החברתיים, ההופכים אותנו לחבורה אחת.
ובכך מוצאים הרבה מאוד התקרבות ודבקות, והמועקה הופכת לשמחה גדולה.
זו עצה. בדוק אותה.
כל טוב ושמחה