שאלה
הרב שלום,
אני אברך בישיבה. זכיתי להתחתן לפני מספר חודשים עם אישה מדהימה שאני ברוך ה' ממש אוהב! אשתי פנתה אלי לאחרונה עם שאלה שממש מטרידה אותה בסוגיה ממש רגישה ולדבריה – מאז שפורסמו בתקשורת חדשות על כל מיני רבנים שאמרו אמרות מסויימות שאינם בגדר "פוליטיקלי קורקט" היא לא מצליחה לקבל מענה הולם מרבנים לסוגיה הזאת.
אשמח ממש להתייחסות מקיפה או להפניה למקורות שיוכלו להעצים את השאלה של אשתי לתורה עמוקה וגאולית.
חשוב לי להעיר לפני – הרושם שלנו כיום הוא שבעקבות תנועות פמיניסטיות רדיקליות – נוצרה איזו פוביה מצד רבנים מסויימים בכל מה שקשור לשאלות הנוגעות למעמד האישה וכל פעם ששאלה כזאת עולה לאוויר – את מקומו של כובד הראש הראוי להינתן על סוגיה שמטרידה את זת ישראל תופסת ארשת פנים חצי שוחקת חצי צינית במקרים רבות והתשובה אם וכשמגיע לצערי ממש לא למתיישבת על הלב – אשמח ממש להתייחסות מקיפה ורצינית כי לצערי בנושא הזה אשתי ממש נפגעה מרבנים מסויימים.
השאלה ככלל היא: האם התורה שובניסטית? ולהלן הסוגיות:
1. במסגרת לימודי "תנ"ך תושב"ע" אשתי למדה במכללה את סוגיית אשת יפת תואר. לפי מה שהיא הבינה – מהתורה – מפיו של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו - לגבר מותר לקחת אישה נוספת על אשתו גם בלי לשאול אותה ולקבל ממנה אישור – האם זה נכון? איך זה הגיוני?
2. האם זה נכון שבמקרה שהאישה נותנת צדקה היא צריכה לשאול את הגבר ואילו במקרה הפוך הגבר לא צריך לשאול? אם כן מדוע?
3. בפרשת השבוע אנחנו קוראים על "אישה כי תזריע וילדה זכר -ומשתמע מהמפרשים שללדת זכר זה מעין "זכיה-פרס" איך הדבר הגיוני? למה ללדת אישה זה נחשב פחות טוב?
4. בכל העניין של ספירת העם ומחצית השקל – סופרים רק את הזכרים – למה?
לתשובתך אודה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה,
לפני כמה שנים עניתי תשובה למישהי ששאלה אותי שאלה דומה.
אשלח לך את התשובה אליה, ואני מקווה שהיא תעזור גם לך ולאשתך, בפיתוח מקורות ורעיונות בנושא מקומה של האישה ביהדות, ויחס חז"ל והתורה כלפי נשים.
כמובן, שצריך להרחיב רבות וללמוד את הנושא באופן יותר יסודי.
בהצלחה רבה.
הלל מרצבך
--------
שלום וברכה,
לגבי שאלתך מדוע גבר מברך את ברכת "שלא עשני אישה" ואישה מברכת "שעשני רצונו". נכתבו תשובות רבות בעניין, אנסה לכתוב מספר נקודות, המבוססות על שיעור שהעברתי בנושא, שבהתבוננות כוללת עשויות לשפוך מעט אור על העניין:
א. עניין המצוות - יש שהסבירו שהאיש מברך "שלא עשני אישה" כי הוא מחויב ביותר מצוות מהאישה (שאישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא), ולכן יש במעשיו את האפשרות לזכות ליותר שכר בשל כך. לעומת זאת אישה מברכת "שעשני כרצונו", כיוון שרצונה הטבעי קרוב יותר לרצון ה', ואיננה זקוקה למצוות הללו כדי להגיע לקרבת ה'.
ב. הבדלי מעמדות - מבחינה היסטורית, בעולם העתיק הרחב, הגבר היה נעלה מבחינה מעמדית מעל האישה. הגבר בדרך כלל יותר חזק פיזית (ולכן שוויו הכלכלי בשוק העבדים היה גבוה יותר, כפי שכתוב בתורה בפרשת הערכין). זו הסיבה שרוב האנשים העדיפו שיולד להם דווקא בן (ולכן תיקנו חז"ל שמברכים על בן זכר שנולד (שו"ע או"ח רכג): "הטוב והמטיב", ומברכים את ברכת (מנחות מג ע"ב): "שלא עשני אישה").
ג. דאגת חז"ל לכבוד האישה - דווקא באותם ימים חז"ל דאגו לכבודה של האישה (בניגוד להרבה מעמים כולם) וכך נפסק בהלכה, שחובת הגבר על אשתו (יבמות סב, ב; רמב"ם, הלכות אישות, טו, יד): "אוהב את אשתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו". וכן נפסק בהלכה (הוריות יג ע"א): "האישה קודמת לאיש – לכסות {מקבלת קודם בגדים}, ולהוציא מבית השבי {פודים אותה קודם מבית הכלא}".
ד. איש ואישה משלימים - ע"פ התורה האיש והאישה אינם שווים, אלא משלימים אחד את השני. זה החידוש ביהדות שלא היה קיים בעולם העתיק. אין האחד נמצא מעל פני השני, אלא ישנה השלמה הדדית כל הזמן. זה אולי משמעות דברי חז"ל (קידושין לה ע"א): "השווה הכתוב אישה לאיש לכל מצוות שבתורה". וכן דברי חז"ל (יבמות סג ע"א): "כל אדם שאין לו אשה אינו אדם... שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה... בלא תורה, בלא חומה". הטיב לתאר זאת הרב אליהו כי טוב (איש וביתו עמוד קכה): "האיש והאישה, שני מלכים המשמשים בשני כתרים, ומלכותם בשני עולמות... שתי מעלות נפרדות ונכבדות, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה''.
ה. מיוחדות האישה – מכיוון שישנו שוני בין גבר לאישה. ישנם מעלות של האישה על פני האיש. חז"ל הדגישו כמה מהאפיונים שהאישה עולה על פני הגבר: האישה התברכה בבינה שלא קיימת אצל הגבר (נידה מה ע"ב): "נתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש", באינטואיציה מיוחדת (ברכות י ע"ב): "האשה מכרת באורחין יותר מן האיש" ועוד.
ו. הבינה שבאישה - באישה יש בה "בינה" מיוחדת. בינה זה גם מלשון התבוננות, היכולת לבחון דברים לעומקם ולרוחבם. וגם מלשון בניין, לאישה יש כוח לבנות, לבנות בית (וחלילה גם להרוס), לבנות חיים בתוך הרחם שלה. זה אחד הכוחות האדירים שקיימים אצל האישה, שלא קיימים אצל הגבר.
ז. שכל מול רגש – האישה התברכה בעולם רגשי עשיר, כפי שאמר הרב צבי יהודה קוק (שיחות הרצי"ה במדבר ע' 413): "יסוד השכל יותר מורגש אצל האיש. לעומת זאת, צד הרגש שבאדם יותר מובלט אצל האישה". זאת הסיבה שאמרו חז"ל (בבא מציעא נט ע"א): "לעולם יהא אדם זהיר באונאת {שלא לצער את} אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה {העונש על צער האישה קרוב לבוא}". האיש לעומת זאת התברך יותר ביכולת לבחון דברים על פי שיקול דעת שכלי אובייקטיב, ועולם הרגש שלו פחות עשיר ומלא.
יתרון השכל על הרגש – אמנם חז"ל אמרו (שבת לג ע"ב): "נשים דעתן קלה", אך אין כוונתם שנשים פחות חכמות קוגניטיבית, אלא כוונתם שכיוון שבעולמן העשיר ישנה נטייה לרגש, יכולת שיקול הדעת אצלן איננו שלם, ולכן נפסק בהלכה (רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ה, ורמב"ם הלכות עדות פרק ט הלכה ב) שנשים פסולות למלוך, לדון ולהעיד.
ח. "שכל שליט דליבא" – אף שהשכל צריך לשלוט על הרגש. כי הרגש לבדו הוא מסוכן. צריך לדעת שהמטרה היא להגיע לרגש. אסביר: המטרה בעבודת ה' היא לאהוב את ה' ולירא ממנו, כפי שכתוב (דברים פרק י, יב.): "מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה... וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ...", אבל אם לא מבינים בשכל איך להגיע לאהבה ויראה, אפשר להגיע לאהבה ויראה פסולים. ולכן בעולם החיצוני הגבר שולט (הצד השכלי), אבל בעולם הפנימי יש לאישה מקום חשוב הרבה יותר (עולם הרגש).
ט. הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמא – אישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא משני טעמים:
א. הוטל עליה משימות חשובות (כבניית הבית, גידולי הילדים ועוד), ולכן פטרו אותה מקיום מצוות שאין לה זמן לקיימן (משל לחיילי סיירת שהם פטורים משמירות בצבא, כיוון שהם עסוקים בדברים חשובים אחרים).
ב. מכיוון שהאישה הייעוד שלה והתפקיד שלה הוא יותר פנימי (שר הפנים), הקירבה שלה לה' יותר טבעי ולכן היא לא צריכה את קיום אותן מצוות.
"עזר כנגדו" - האישה לא רק עוזרת לאיש אלא משלימה אותו, עצם העזרה הגדולה ביותר זה שהיא "כנגדו" (מראה לו את הנגד). האישה מאתגרת את האיש, ונותנת לשניהם יחד את היכולת להתמודד ולבנות עולם של עומק משותף ועוצמתי. (כך ביאר הרב משה אביגדור עמיאל (רב העיר תל-אביב) תרמ"ב-תש"ו).
י. הכוח הפנימי של האישה – ההשפעה של האישה היא יותר בפנימיות, ולא בחיצוניות של החיים. ולכן יש לה כוח לבנות ולהרוס את ביתה, כדברי הפסוק (משלי פרק יד, א): "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ". ואומר המדרש (בראשית רבה פרק יז, ז): "מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת, ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו: אין אנו מועילים להקב"ה כלום. עמדו וגרשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונישאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה". וכן אמר ר' עקיבא לתלמידיו על אשתו רחל, שכל התורה שלו ושלהם שייך לה בעצם (נדרים נ ע"א): "שלי ושלכם שלה הוא".
יא. הבדל בין נגלה לנסתר - בחלק הנגלה של התורה הגבר יותר עסוק במצוות המעשיות, ולכן חייו קודמים כי הוא מחויב ביותר מצוות (ט"ז יו"ד סי' רנב ס"ק ו). בחלק הפנימי של התורה האישה יותר קשורה ומקורבת אל ה' (מקביל להסברו של הרב קוק ל"ברכת שעשני כרצונו" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק - עולת ראי"ה, ברכת "שעשני כרצונו".) – שרצון האישה יותר קרוב לרצון ה').
יב. אור ישר ואור מקיף – ע"פ הפנימיות יש לאישה תפקיד מאוד חשוב. ישנם שני אורות שמקיפים את העולם: אור ישר ואור מקיף. היחס בין איש לאישה, מקביל לשתי בחינות הללו: האיש - אור ישר, והאישה - אור מקיף, וזה משמעות הפסוק (ירמיהו פרק לא, כא.): "נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר".
יג. חלק מהדברים החשובים ביותר האישה קובעת – בשאלה החשובה ביותר "מיהו יהודי?" נפסק בגמרא (יבמות מה ע"ב): שהאישה קובעת! וכן כתב בגמרא (ברכות יז ע"ב): "גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא {לעתיד לבוא} לנשים יותר מן האנשים". וגם יציאת מצרים, היסוד לכל אמונתנו, הגיעה בשכר נשים צדקניות (סוטה יא ע"ב). והגאולה השלמה שאליה אנו מצפים תגיע בזכות נשים צדקניות (ילקוט שמעוני רות רמז תרו).
בתקווה שתשובתי הועילה לך, ולו במקצת.
ולסיום, אברך אותך, שתשקיעי כוחות במציאת הכוח הנשי שטמון בתוכך, תפתחי אותו, ותהיי שמחה בחלקך העצום שזכית לו. אשרייך בת ישראל!
בהצלחה רבה,
הלל מרצבך