שאלה
כבוד הרב שלום
האם אישה יכולה לעבור בין השורות בסוף תפילת שחרית ב"קוה אל ה'" ולבקש צדקה?
מדי בוקר פוקדת את בית הכנסת אישה, שאומרת שהיא אלמנה עם הרבה ילדים. היא מתיישבת ביציאה באולם התפילה בזמן שחרית ומבקשת צדקה.
פעם אחת היא התחילה לעבור בין שורות ב"קוה אל ה' " ולבקש צדקה.
נמנעתי מלומר לה משהו שזה לא בסדר לעשות בזמן התפילה בצפייה שמישהו אחר כמו גבאי או תלמיד חכם יעיר לה על כך, אך זה לא קרה.
לאחר התפילה פניתי לגבאי של בית הכנסת ולא קיבלתי תשובה מספקת שזה לא יקרה.
אחרי זמן מה שהיא המשיכה לבקש צדקה כנהוג לה ליד יציאה מאולם התפילה, בוקר אחד היא שוב החלה לעבור בין השורות ופעם צעקתי לה, בגלל שהייתה רחוק ממני, שמיד תחזור לסוף האולם ולא תעבור בזמן התפילה שזה בקטע מ"קוה אל ה' עד קדיש האחרון אחרי "עלינו לשבח".
מיד אנשים התחילו להעיר לי:
- זה בסדר לאישה לעבור בסוף התפילה ולבקש צדקה אין פה שום בעיה
- על דרך ארץ שלא אומרים ככה בפני כולם כי זה מבייש.
- מעלת צדקה שהיא מדאורייתא לעומת התפילה שהיא מדרבנן
כל מי שהעיר לי דיבר על דעת עצמו בלי שהסמיך את העניין בקשר להלכה וגם שביקשתי מהם את זה לא היה להם מה לענות.
יש לומר שהיו אנשים שהסכימו איתי על זה שלאישה אסור להיות באולם התפילה בזמן שגברים מתפללים, קל וחומר להסתובב אפילו שתפילה בא לסיומה.
מצידי טענתי שמניסיוני שכבר פניתי לאנשים בדרך ארץ שבאו אלינו לבית הכנסת לטקס קבלת סידור בבית הכנסת ולא רצו לשים כיפה, ושאני אעזוב אותם בשקט ולא אפריע להם. הבנתי שכאני פונה יפה לבן אדם שלא מכבד את בית הכנסת ולא מציית לכללים הוא לא מסכים למה שאני אומר לו ומתנער, אז החלטתי לגעור כמו שגוערים למישהו שמדבר בבית הכנסת בזמן חזרת הש"ץ או קדיש ואף אחד לא יגיד שזה הלבנת פנים.
הרבה הטיפו לי מוסר על מעלת הצדקה. אמרו לי שהאישה הזאת צריכה להספיק לעבור כמה בית הכנסת בשביל לקבץ נדבות ולכן אין שום בעיה שהיא תעבור בין השורות.
כולם דיברו איתי על הצדקה, אבל אני טענתי לצד הלכתי שאסור לאישה לעבור בזמן התפילה בין מתפללים ולא שייך לצורך מה אני כבר לא אומר למה מתירים לה לשבת אפילו סמוך ליציאה באולם התפילה ובזמן התפילה
אני לא מתנגד לתת צדקה בזמן המותר שבתפילה ואחריה.
הדבר המקומם שאני בא לבית הכנסת להתפלל וצריך לדלג על העקרונות וכללים בבית הכנסת רק בגלל שמישהי חייבת להספיק לעבור בין מתפללים ולקבץ נדבות?!
לדעתי העיקר הוא שאנשים באים להתפלל ובזכות זה מקבצי נדבות יכולים לבוא אלינו ולבקש צדקה ואם נשים צדקה במקום ראשון ותפילה במקום שני אז נתחיל להתעסק בלבקש צדקה ממתפללים לגברת הזאת או אחרת ולזלזל בתפילה, כבר לא נתפלל כראוי, נדבר בזמן התפילה ולתת לשנוררים להתפרץ באמצע התפילה שיצעקו שיתרמו להם, אגב היו מקרים כאלה ב"ה אנשים השתיקו אותם.
יש לציין שבסוף התפילה ביקשתי מהאישה סליחה ואמרתי לה שבית הכנסת שלנו אורטודקסי. ולאמירה שלה שבבית חב"ד אין שום בעיה עם זה, אמרתי שזה לא מעניין אותי מה אצלם, חשוב לי מה קורה בבית הכנסת שלנו. אמרתי לה ככה שלו ייווצר תקדים ורושם שמעשיה מותרים. נתתי לה צדקה ונפרדנו לשלום.
תשובה
שלום וברכה
סוגיה זו אינה צריכה להיות נידונת כסוגיה הלכתית.
אלא כסוגיה של דרך ארץ, כבוד תפילה, חמלה אנושית וכדו'.
לעולם אינך יודע מה בלב אנשים במצוקה. המצב כאן הרבה יותר מסובך, שכן אינך יודע כלל אם היא באמת במצוקה, שכן רבים הרבנים הטוענים כי אוספי הצדקה מתפרנסים לא רע ממנה.
אבל זה ספק. איננו יודעים.
ולכן, במצבי ספק – צריך לנהוג ברכות.
גם בגלל כבודה של האישה, ואי פגיעה בה. בוודאי שלא ברבים.
וגם בגלל "ואני בצדק אחזה פניך" – בסיס היכולת שלנו לחזות את פני ד' בתפילה היא הנכונות שלנו לתת צדקה, ומתוכה להתפלל. על כך דיברו כבר הנביאים.
לכן, לנהוג ברכות משמעה לבקש ממנה שלא תעשה כן.
להסביר לה שזה מפריע לתפילה.
בדיוק כפי שעשית בסוף התפילה.
בדרך כלל, זה גם מכבד אותה, גם לא פוגע בה, גם שומר על כבוד התפילה ועל ההתרכזות בה
וזה בדרך כלל הפיתרון הטוב ביותר.
כל טוב