דרישות מבעלי לעתיד

בס"ד

שלום רב,

אני מעריך מאוד את הכנות של בן זוגך. הוא היה יכול בקלות להבטיח לך הבטחות עד השמיים.

הכנות שלו מבטאת גם את האהבה כלפיך, וגם תכונת יושר אישי שהיא חשובה מאוד בזוגיות.

בכל מקרה אני סבור שהוא מבטא עקרון מאוד נכון: גם אם הוא יתפשר ויתפלל בגללך שלש פעמים ביום וילבש ציצית. לא תשיגי שום דבר. הבית לא יהיה יותר מבוסס דתית אם בעלך לעתיד יקיים מצוות שהוא לא מאמין בהם ויעשה זאת רק בגלל אולטימטום שלך. דתי יותר זה לא מי שעושה עוד כמה דברים כי מכריחים אותו, דתי יותר הוא מי שעושה דברים כי הם חשובים לו. לכן הוא צודק שאת צריכה לקבל אותו כמו שהוא, או להחליט שלא ממשיכים.

מצד שני את בכלל לא צריכה לוותר על הרצון שלך להקים בית מבוסס דתית.

הסגנון הדתי שלו לא ימנע הקמת בית דתי. פחות חשוב לכפות עליו דברים אישיים שנוגעים רק אליו, כמו ציצית ותפילה.

את צריכה להסכים אתו על דברים שקשורים לשניכם ולבית שלכם: כמו טהרת המשפחה בלי פשרות והנחות. שלחן שבת על כל הנלווה לכך (אם לא מתאים לו, אז את יכולה להגיד דבר תורה). צריך לראות שאין פערים בתפיסה החינוכית שלכם, כלפי הילדים לעתיד בעז"ה. יותר חשוב להסכים על דברים שנוגעים לאווירה בבית, בעקר כאשר יהיו לכם בעז"ה ילדים.

אני מכיר אנשים שלא כל כך הקפידו - עם זאת נהגו ביושר ובכנות בחינוך הילדים שלהם, בלי זיופים והצגות, הם הצמיחו פרי לתפארת התורה.

יש 'דתיים' שמקפידים על שלש תפילות ביום ולובשים ציצית. מקפידים אפילו על נטילת ידיים וברכת המזון.

באותה מידה הם לא מפסידים שום משחק כדורגל וכדורסל (בזמן המונדיאל את מגלה מה באמת חשוב להם בחיים).

צופים בכל סידרה מדוברת ברשת, מתעדכנים בכל מסעדה חדשה, ורצים לכל סרט חשוב.

כבר הרמב"ן קבע שיש 'נבל ברשות התורה'.

לכן חשוב להכיר את מכלול האישיות של בן הזוג ואופיו הרוחני. לא להתמקד רק בשני פרטים של עשיה כזאת או אחרת.