שאל את הרב

גיור במדינת ישראל

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 14/12/21 11:38 י בטבת התשפב

שאלה

כבוד הרב,

הרב אליעזר מלמד כתב " שיחס ההלכה לגרים הוא יחס חיובי בלבד, וכל מה שמנסים לדחות את הגר ולמנוע ממנו להצטרף אלינו, הוא כדי לברר היטב, האם באמת חשקה נפשו להצטרף לעם ישראל, או שמא זהו רק רצון רגעי שלאחר כמה שנים יעלם ויחלוף."

בגיור כהלכה הרב רא"ם הכהן האם כתב שאין לנו שום מגמה לגייר כל גוי המצוי בארץ ישראל.

ובמאמר גיור בת הזוג הנכרייה: עיון במשנתם של חכמים ספרדים בני המאה התשע־עשרה, צבי זוהר כותב "הרי איסור קבלת נכרית המבקשת להתגייר "לשם איש" נפסק להלכה על ידי כל גדולי הפסוקים, כפי שגם נפסק להלכה שאסור ליהודי להינשא לגיורת שהוא נחשד על קיום יחסים עמה לפני שהתגיירה. "

ד"ר נתנאל פישר ממרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" בכתבה במקור ראשון

( כ"ב כסלו תשפ"ב) "לא רק בתפוצות" הביא נתונים על נישואי תערובת במדינת ישראל. לפי הנתונים יש 85,235 זוגות מעורבים במדינת ישראל. רוב הזוגות 62% זה בין אישה לא יהודייה וגבר יהודי. הנתונים הללו מצביעים על בעיה חברתית עכשווית ולעתיד כי הילדים מהנשים הלא יהודיות הם לא יהיו יהודים.

זה מביא אותי לשאלה שלי. הבעיה של נשואי תערובת היא בעיה חברתית והלכתית לעם ישראל. לדעתי הבעיה שונה במדינת ישראל כי התוצאה שלה זה יותר לא יהודים-ישראלים בחברה הישראלית שיביא ליותר לא יהודים בתוך המדינה. יש רק לשאול סטטיסטיקאי לחשב מספר הלא יהודים בעוד דור.

בגלל שאנחנו במדינת ישראל שבו קיים חברה יהודית שונה ממה שיש בחוץ לארץ האם קיים אפשרות שהגישה לגיור תחת התנאים הללו יהיה שונה ממה שהיה בחו"ל. השאלה העקרוני שלי היא: האם בגלל שיש לנו מדינה זה יכול לשנות הגישה להלכה ממה שהיה בחוץ לארץ. בנושא שלנו האם הנוכחות של לא יהודים-ישראלים בתוך המדינה מאפשר גישה שונה לגיור?

כל טוב,

תשובה

שלום וברכה

השאלה כבדת המשקל שאתה עוסק בה חשובה מאוד ונבונה מאוד.

אדגיש בפתיחה לדבריי כי אינני כותב את עמדתי בשאלה אלא עונה לשאלה שלך ברמה התיאורטית, לאמור: האם ישנה אפשרות כי הקריטריונים לגיור במדינת ישראל יהיו שונים מאלה שבחוץ לארץ. השאלה נובעת מהעובדה כי מחד גיסא לכאורה לא מצאנו בהלכה כל התייחסות לגיור לפי המיקום הגיאוגרפי וכדו', אך מאידך גיסא ישנם הבדלים גדולים בין החברה הישראלית ובין החברה בחוץ לארץ, ואשר על כן – צריך לבחון האם בשורש ההלכה כן ניתן לטעון שיש הבדלים כאלה.

מעיון בדברי הרבנים השונים העוסקים בשאלה כבר עשרות שנים, נראה כי ברמה התיאורטית יש אמנם לצאת מנקודת הנחה כי אין הבדל בכללי הגיור, אך לבחון האם חובה עלינו לסטות מנקודת ההנחה הראשונית בגלל אחת משלוש סיבות (אדגיש שוב כי אלו טיעונים שאפשר שהם נכונים – איני מביע את עמדתי לגבי תקפותם ההלכתית, אלא לגבי הלגיטימציה לראות בהם טיעונים הלכתיים):

א. גיור הוא גיורו של הגר לתוך עם ישראל, והמשך צאצאיו בתוך האומה. הסיכוי כי בישראל הילדים שיוולדו ייכנסו למהלכו של העם היהודי לנצח גדול פי כמה מונים מאשר בחוץ לארץ. הגיור אפוא הוא יותר אמיתי, ולכן גם אם מדובר בתהליך של כניסה לעם ישראל ולא בבת אחת – יש לו יותר מקום. בכלל צריך לראות ביסוד המקורות כי מהגמרא עולה כי הגר שהתגייר ידע רק חלק קטן מאוד מהתורה, וכל תהליך הגיור הוא פתיחה והתקדמות מתמדת, ועל כן הדבר אך מחזק את הטיעון הזה.

ב. במקומות אין ספור בהלכה ראינו כי כאשר יש אלטרנטיבה מסוכנת – מחפשים את הדרך להקל ככל הניתן (וכמובן לא יותר) כדי למנוע אסון גדול יותר. בדיוק כפי שכתבת, הישראליות של הגרים בתוכנו שהם מוטמעים בחברה הישראלית באופן מוחלט, אך אינם יהודים על פי ההלכה, מהווה גורם מאיץ של נישואי תערובת בהגדרה ההלכתית המחייבת שלהם. בשל כך, אפשר שיש ללכת לקולא ככל הניתן בארץ ישראל כדי למנוע את המצב הזה. מעבר לכך, הסכנה כי חלק מהחברה הישראלית יודר מלהיות יהודי עלולה להתפתח לסכנת קרע של ממש בתוך החברה הישראלית. אנו נקרעים יותר ויותר, וההיסטוריה של עמנו על מלחמות הזהות שבה עלולה להתפרץ שוב. על כן, גם משיקולי פיקוח נפש לאומי אפשר שיש לשאוף להקלה הגדולה ביותר האפשרית (ולא יותר).

ג. בישראל קיימת נורמה מסורתית גדולה, של רוב מוחלט באומה שקשור להוויתו היהודית בדרך משמעותית, אם כי לא הלכתית: הוא מציין את ליל הסדר (אם כי פעמים רבות לא כהלכה); צם ביום הכיפורים; מל את בניו; מקיים בר מצווה; מתחתן בנישואין כדת משה וישראל (אלפים אלפים עושים זאת דרך צהר) ועוד ועוד.

כל זה עוד לפני שאנו דנים בהיבטים כמו "זרע ישראל" וכדו'.

כל טוב

כתבות נוספות