ברכה על ויטמינים בסוכרית גומי

שלום רב.

כאשר אדם אוכל או שותה מאכל או משקה לרפואה והאוכל טעים הריהו מברך עליו תחילה וסוף

אומרת הגמרא במסכת ברכות ל"ח. "..אבל הכא כיון דלכתחלה לרפואה קא מכוין לא לבריך עלויה כלל קמשמע לן כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי ".

כלומר הייתי חושב שכיוון שאדם לוקח מאכל וכוונתו רק בגלל הרפואה לא יברך עליו , אין הדבר כן אלא כיוון שהוא נהנה מן המאכל עליו לברך עליו וכך היא ההלכה כפי שפסקו שם בתוספות.

וככה נפסק לגבי שמן זית : " ואם שתאו מעורב עם מי סלק"א (הנקרא אניגרון), שאז אינו מזיק אדרבא הוא מועיל לגרון אם הוא חושש בגרונו, הוה ליה שמן עיקר ומברך עליו: בפה"ע; ".

(שו"ע או"ח רב)

וכן לגבי מאכלים לרפואה פסק השולחן ערוך :

"כל האוכלין והמשקין שאדם אוכל ושותה לרפואה, אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם, מברך עליהם תחלה וסוף. הגה: אם אנסוהו לאכול או לשתות, אף על גב דהחיך נהנה ממנו אינו מברך עליו, הואיל ונאנס על כך (ב"י בשם אהל מועד והרא"ה).

(שו"ע או"ח רד:ח)

אלא שבגמרא ברכות ובהלכות הללו מדובר במאכל ומשקה שאדם אוכל או שותה וזה מועיל לו לבריאות.

מה לגבי תרופות?

הרי התרופה אינה מאכל , ואם יש תרופה ששמו בה חומר ממתיק עדיין היא אינה מאכל

לכן לדעתי אם זו תרופה ממש והיא מתוקה כדאי לשתות לפני כן מים ולברך עליהם שהכל נהיה בדברו ולכוין גם על התרופה המתוקה.

ואם מדובר בויטמין שהוא סוכריית גומי כאן זה שונה כיוון שזו סוכריה שזהו ממש ממתק

ובמקרה כזה בוודאי תברכי שהכל על סוכריה זו הגם שהיא נלקחת לחיזוק הגוף

ובמיוחד כשמדובר בתוספי מזון הנקראים ויטמינים כאשר הם בטעם של סוכריה וכדומה יש לחברך עליהם.

וכמובן יש לבדוק שהם כשרים ומותר לקחת אותם.

רפואה שלימה.