שאלה
שלום , אני עוברת תהליך גיור ואתמול הייתה לי בחינה אחרונה .
מתוך דבריהם אני הבנתי שזאת בעיה שאני גרה עם אמא שלי שהיא לא יהודיה למרות שהכשרתי את המטבח ,
כל שבת אני נוהגת להתארח אצל המשפחה מלווה שלי ואצל חברה שחזרה בתשובה . אני שומרת שבתות וחגים , מתפללת קבוע תפילה אחת לפעמים שתיים , הולכת לבית כנסת בשבת , שומרת מצוות , ברכות ..
בבחינה שאלו אותי על הלכות שעניתי להם מצויין ועל ההיסטוריה היהודית שב3 שאלות לא ידעתי כלכך לענות ולכן ביקשו שאחזור אחרי חגי תשירי .
אני נורא מבולבלת , כמובן שרוצה לסיים את התהליך ולא מתייאשת .
האם אני צריכה להשכיר דירה בניפרד מאמא שלי ? והאם בשביל להיות יהודי זה כלכך משמעותי לדעת את ההיסטוריה היהודית בעל פה ?
תשובה
בס"ד
לליאל
שלום וברכה
את שואלת שאלות שאי אפשר לענות עליהם בצורה מדויקת כיוון שרק את היית בדיון, ואני רק ניזון מהדברים שלך, כך שאינני יכול לומר בצורה מדויקת. והדברים הם באופן כללי.
א. שמחתי לראות שאת הולכת לבית הכנסת בשבת שומרת מצוות, ברכות ועוד, א"כ בודאי שאת בדרך הנכונה, במסילה העולה לבית א-ל. ומובטחני בכך שתסיימי את הליך הגיור בקרוב מתוך שמחה.
ב. בתי הדין לגיור אינם בתי דין של מבחנים מדויקים, דהיינו כשאת אומרת 3 שאלות לא ידעתי, בית הדין לא סופר שאלות ולא עושה ממוצע של שאלות. השאלות באות כדי לתת לבית הדין את הרושם על המתגייר/ת, מתוך הקישור שלו לעם ישראל. וכפי שרות אמרה "עמך עמי ואלוקיך אלוקי" ישנה התחברות לעם ישראל ולאלוקי ישראל. וזו התשובה לשאלת ההיסטוריה היהודית, בית הדין לא מחפש בעם ישראל את ההיסטוריה שבדבר, אבל יש דברים בסיסיים שאם לא יודעים, החסרון הוא בקשר לעם ישראל. אינני יודע מה שאלו, אבל אם שאלו שאלות, כגון: מי הם האבות? מי הוציא את ישראל ממצרים? מי הכניסם לארץ ישראל? מהו מספר בתי מקדש? מי החריבם? ומי בנה אותם? ועוד שאלות כאלו, זה לא ידע הסטורי אלא זו המהות של עם ישראל. וכאשר את באה להתחבר למשפחה חדשה את מבררת על המשפחה ומהיכן הגיעה וכדו', כך כשבאים להכנס לעם ישראל חייבת להיות ידיעה מהו עם ישראל מה עבר אליו. בית הדין לעולם לא ישאל באיזה שנה חרב המקדש הראשון או השני? אלו שאלות הסטוריות שב"ד לא מחפש אותם, אבל שאלות של מהות עם ישראל זה בודאי תפקיד ב"ד לברר, האם המתגייר מוכן "לעמך- עמי".
ג. כאשר ב"ד אומר לחזור לאחר חגי תשרי, הוא חושב שגיור חייב להעשות ברמה הגבוהה ביותר, ובתקופת החגים כפי שאת כותבת את מתארחת אצל חברה שחזרה בתשובה, ברור שבימי החגים יש יותר מצוות ויש את הקשר החזק עם הקב"ה, ועל כן בית הדין רוצה שאת תתחזקי בידע זה ותוכלי להכנס לעם ישראל, לא רק לפי קיום המצוות, אלא בחג יש את החיבור הפנימי עם הקב"ה ועם ישראל, שמחת תורה מאחד, ומיד לאחר החגים, אם אמנם תלכי ותחגגי את החגים כהלכה, בודאי שיקבלו אותך.
ד. לגבי מגורים עם אמך, קשה לי לקבל שזה היה מניעה בסיסית, כידוע רבים מהצעירים והצעירות עוברים גיור אפילו שהם במשפחה לא יהודית, ובלבד שיש את התנאים הטובים שאת יכולה לעשות לעצמך כפי הלכות היהדות, וכן שאין מריבות עם בני המשפחה, דבר שיכול להפריע להליך הגיור.
ה. אני חוזר ומדגיש שאינני מכיר אותך או את בית הדין שאת מספרת, אבל נראה לי שההסתכלות על התשובה היא שהם בעצם רוצים לקבל, אבל חושבים שעוד חודשיים (כולל חופשה) יוסיפו לך רבות, ואת תבואי אי"ה לבית הדין בשמחה והם יקבלו אותך לעם ישראל. אמנם אני מבין את ההרגשה שלך שאת דמיינת לעצמך (אתמול) שאת כבר עוברת את הגיור ונהיית חלק מעם ישראל, ועושה חגים ככל בית ישראל, ווהנה פתאום את מבינה שהדבר מתרחק מעט. כשיש צפיה גדולה ועיכוב הכאב והשבר גדול יותר, ובכך תובן הרגשתך והבלבול שאת נמצאת בתוכו. אבל מאידך ברור ג"כ שגיור לאחר החגים הוא יהיה טוב לך וטוב לעם ישראל.
חזקי ואמצי
צום החמישי לששון ולשמחה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם