שאלה
שלום כבוד הרב.
רציתי לשאול שאלה שעולה לי הרבה בראש.
אני כרגע בוטח בה׳ בכול ולא דואג בכלום וחי בלי לחשוב ולדאוג על מחר.
רציתי לדעת האם חשיבה זו טובה או שאני צריך לעשות את הכל והכי טוב שאפשר או להמשיך בדרך חשיבתי.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
זו חשיבה לא טובה!
אדם חייב לחשוב ולדאוג למחר.
הקב"ה לא קיים בעולם כדי לפנק אותנו. הקב"ה אינו אבא שיפרנס אותנו ויעודד אותנו להתבטל.
הקב"ה ברא אותנו כדי שנעמול ונתקדם ברוח, שנוציא מתוכנו את הטוב שיש בנו.
אתה צריך לעשות את הכל, הכי טוב שאפשר, כדי לקיים את עצמך בחומר, וכדי לקדם את עצמך ברוח.
פתח ספר בראשית: אברהם, יצחק, יעקב ובניו. מתמודדים בעשר אצבעות עם כל אתגרי הקיום: רועים את הצאן, חופרים בארות, נודדים בשנות בצורת, כל אחד מאבותינו הקדושים דואג ועמל לקיום משפחתו.
בתוך כך הם נקלעים למצבים קשים ומסובכים שדורשים מהם לבטא את הרוח הענקית שלהם - במעשה ובאמונה גדולה.
כשצריך לשחרר את לוט, אברהם לא מסתפק בתפילה אלא מתגייס למלחמה בכל כשרונו. כשצריך לקבור את שרה, אברהם לא מסתפק בברכת הארץ כפי שקבל מד', אלא מנהל משא ומתן ערמומי, כדי לקנות חלקת קבר.
יצחק נאבק במלך גרר על הבארות, יעקב מתמודד עם לבן.
וודאי הם פועלים ביושר, בטוהר מידות, באמת ואמונה גדולה.
הביטחון בד' נדרש, כאשר המאמצים שלנו נכשלים, כאשר קורים דברים שמקשים את החיים. אז לא מתייאשים ולא מתלוננים אלא מקבלים את הקשיים באהבה בידיעה שיש דין ויש דיין, יש משגיח שמנהל את העולם. כל מה שקורה - הכל ממנו והכל לטובה.
מתוך ביטחון זה קמים, 'מתנערים' וממשיכים ללכת בדרך ד'.
הדברים הללו נכתבו על פי דרך החזון אי"ש זצ"ל בספרו 'אמונה ובטחון'