אני אישה כועסת מה עושים?

שאלה

שלום,

הגעתי לכאן כי מפריע לי דפוס ההתנהגות שלי בחיי הזוגיות בכל מערכות היחסים שהיו לי.

אני בת 30 , יודעת שיש לי המון מה לתת, סובבי יעידו עליי שאני מלאת טוב ושמחת חיים.

אבל אני יודעת בתוך תוכי שיש דפוס התנהגות שתמיד מרחיק ממני זיווגים -הכעס.

הכרתי בחור לפני כ 3 חודשים, אדם עם ערכים,כבוד,מדבר בדרכי נועם,אוהב אותי באמת,ומנסה לרצות אותי תמיד. בהתחלה מאוד נרתעתי מהריצוי, ואמרתי לו שאני רוצה שהוא פחות יהיה "טוב" כזה ולא יבטל עצמו בשבילי.

בתקופת הקורונה מכיוון שאיני עובדת, הייתי אצלו בחודש האחרון. למרות שלא רציתי שוב לעשות טעות שכזו כי זה מהר מדי והנה עובדה זה מזיק.

היה לנו כייף ביחד בכל החודש באחרון, אבל הפה שלי, הפה שלי פוגע בי תמיד. הרגשתי יותר מדיי חופשיה איתו להגיד מה שבא לי עד כדי אולי לרמוס אותו, למרות שגיליתי בחודש הזה שאני מתאהבת בבן אדם שהוא.

אמרתי לו שהוא "ילד" מה שלא נכון, שהוא מכוער על הבוקר (בצחוק והוא צחק יחד איתי), כשהיה רוצה לחבק ולהתקרב אליי והייתי באמצע בישולים הייתי כועסת שיזוז ממני כי זה מפריע לי, מאוד חסרת לנות וכועסת רוב הזמן. עד שנשבר לו והוא אמר לי שהוא צריך קצת מרחק. לא פרידה,לא הפסקה אלא מרחק. וקיבלתי את זה קשה , לא הייתי מוכנה לנהל שיחה איתו,מיד הלכתי וארזתי את כל הדברים שלי כולל אוכל שלי מהמקרר,ובו בזמן הוא מתחנן שאקשיב לו ושאפסיק להיות אימפולסיבית. לא הקשבתי, ארזתי ואמרתי שהדבר היחיד שאני רוצה זה ללכת.

וקשה לי, כי אני יודעת שסוף סוף מצאתי את האחד שאוהב אותי ומעריץ אותי באמת. אני שבורה בבית. אתמול בשיחת טלפון אמרתי לו שאני מצטערת על המילים שלי ושזה לא מגיע לו,הוא טוען שהוא מבולבל ורוצה לחשוב.

האם הבעיה שלי היא מידת הכעס ? איך אוכל לעבוד עליה? אני מרגישה שלקחתי מאימי ז"ל את התכונות השליליות האלה, כשהייתי קטנה והיא הייתה נרקומנית, הייתה רבה עם המשפחה וכל פעם אורזת תיק והולכת . את עזרתך בבקשה.

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה