שאלה
רוב הדת היהודית זה מסורות ודברים שרבנים תיקנו ולא כתובים במפורש בתורה.
מניין שככה ה' רוצה שננהג? ואיפה יש מקור לאמיתות התורה שבעל פה?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אלוקינו יודע שתורתו צריכה להדריך את עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה.
במשך מאות ואלפי שנים, המחשבה האנושית מתפתחת. המבט משתנה. הדור שלנו שונה מדור יוצאי מצרים במובנים רבים מאוד.
התורה חייבת להכיל הדרכה רוחנית ומעשית שתתאים למצבים המשתנים, זה תפקידה של התורה שבע"פ.
מלאכת התורה שבע"פ היא מאוד עדינה ומדויקת: מצד אחד חייבים לשנות דברים מצד שני צריך להיזהר שהשינוי לא ינתק אותנו מהתורה שבכתב, השינוי יהיה נאמן לחלוטין לדרך של התורה שבכתב.
לכן רק מי שלומדים לעומק את התורה שבכתב ומסורים לקיים אותה באופן מלא, מי שחיים בפועל את התורה - הם מסוגלים להבין באמת את דרכה ואת רוחה, מתוך עמדה זו הם יודעים כיצד להתאים את רוח התורה למציאות המשתנה.
דוגמאות מפורסמות (מתקופות שונות): כתיבת התורה שבע"פ; חרם דרבינו גרשום; היתר עיסקא...
התשובה לשאלה מניין שככה ד' רוצה שננהג? טמונה בהשגחה האלוקית.
1. הנאמנות לדרך התורה שבכתב ובע"פ היא בסיס ההישרדות במשך אלפי שנות גלות ושעבוד על כך נאמר: יותר מששמרו ישראל את השבת שמרה השבת את ישראל.
2. רק שמירת התורה אפשרה לנו לחזור מארצות גולה רבות ולשוב להיות עם אחד. בזכות המזוזה, הפסח, הציצית, המילה, התפילה, הכשרות ועוד ועוד מצוות רבות יכולים יוצאי תימן ורוסיה; מרוקו ופולין; הונגריה וארה"ב לחוש עצמם שותפים ליהדות אחת.
אחרי שהשבתי לך אני מבקש לחלוק את הפתיחה שלך (ציטוט): "רוב הדת היהודית זה מסורות ודברים שרבנים תיקנו ולא כתובים במפורש בתורה".
רוב הדת היהודית כן(!) כתובה בפרוש בתורה - יש אמנם דברים שלא כתובים, ועל כך השבתי לך.
לשם המחשה נציין את עשרת הדברות - אלו עקרונות יסוד שאנו מקיימים אותם בנאמנות ממתן תורה עד היום הזה.
מציאות ד' אחד; איסור פסילים; כבוד ד'; שבת; כיבוד הורים; איסור - רצח, ניאוף, גנבה, עד שקר, לא תחמוד.