לחניכה שלי יש הרבה שאלות באמונה - איך להשיב?

שלום תהילה יקרה.

משמח לשמוע על האכפתיות שלך כלפי חניכה שלך והרצון לקדם אותה למקום נכון וטוב. תחילה, חשוב לא להיבהל מהשאלות האלה. שאלות הן המנוע שלנו להתקדמות ולביסוס האמונה, כל שכן בגיל ההתבגרות שבו מתעצבת אישיותו של האדם וכחלק מזה גם האמונה. כמו שהטעם שלנו החיצוני משתנה עם הזמן כך גם הטעם הפנימי שלנו. זהו תהליך טבעי שרצוי שיתרחש ואולי על המחנכים לדעת איך להגיב אליו וכיצד לא לדכא אותו, אלא לכוון להשתמש בו לצמיחה וגדילה.

כמו כל דבר בחיים, האמונה אינה נוחתת עלינו משמיים. אמונה מבוססת ונכונה דורשת לימוד, בירור וחשיבה עצמית. על כן עלינו ללמוד. פשוטו כמשמעו. ללמוד אמונה. אפשר דרך ספרים, מאמרים, שיעורים באינטרנט, שיעורים חיים וחברותא. את יכולה לשאול אותה בתזמון מתאים כמובן אם היא רוצה להעמיק בשאלות שלה ולנסות לענות עליהן. אם היא בעניין, אפשר להציע לה ללמוד לבד, איתך, עם חברה, דרך ספרים, מאמרים ושיעורים באינטרנט או אולי שיעורים במקום היישוב שלה.

את יכולה גם לאתגר אותה ולשאול אותה שאלה בחזרה כשהיא מעלה את השאלות שלה בפנייך. למשל, אם היא שואלת, מי אמר שיש אלוקים, את יכולה לשאול מי אמר שאין אלוקים או מי אמר שאת קיימת. המטרה היא לגרום לה להבין שעל הכול אפשר לערער ולכן עלינו לחקור, ללמוד ולמצוא את התשובות שמספקות אותנו.

תשאלי בטח, למה שלא אנסה לענות לה על השאלות? תשובות לשאלות כה מהותיות מוכרחות לעבור בירור עצמי וחשיבה עצמית כדי שהתשובות להן יתאימו לנו ויספקו אותנו. הנחתה של מסרים ישירים מבחוץ לא יענו על הצורך האמיתי ולא ישקיטו את הנפש הסוערת. מה שכן, את יכולה בדרך עקיפה להעביר לה מסרים בעניינים האלה. כלומר את יכולה להעביר פעולות בנושאים של השאלות שלה. אפשר לרמוז לה שהפעולה יכולה לעניין אותה אבל לא כדאי לומר בפירוש שהפעולה הוכנה במיוחד לה.

חשוב לשים לב אם השאלות נובעות ממקום אמוני או נפשי. אם ממקום אמוני, אז כל מה שנכתב לעיל רלוונטי. אך אם השאלות נובעות ממקום נפשי, ממצוקה נפשית, כדאי להפנות אותה ליועצת או לטיפול מחוץ לאולפנה. את יכולה להיעזר בזיהוי הזה במחנכת, ביועצת או באיש הצוות המלווה אותך.

יישר כוח על עשייתך הברוכה.

בהצלחה רבה,

רינת