שאלה
שלום הרב,
ישנם שאלות שמעסיקות אותי כבר זמן מה, אני חושב שפחדתי לפתוח אותם ולשים אותם על השולחן מפני שהם מערערות/מאתגרות נקודות מאוד יסודיות בזהות שלי, אך לאור העובדה שהשאלות נוכחות(בין אם אני רוצה בכך ובין אם לא) תקופה ארוכה אני חש צורך לברר את הנושאים באופן יסודי ולא להתכחש אליהם.
ראשית, אני לא יודע בדיוק במה אני מאמין ולא ברור לי מספיק מה הכוונה בכלל שאני מאמין במשהו.
אם אמונה מוגדרת כשכנוע שX הוא אמיתי ושעל כן אני מחויב בY- אני בספק רב אם אני יכול בכלל להכריע בשאלה האם הייתה מעמד הר סיני. אני יכול להשתכנע לכאן אן לכאן, אבל זה עלול להשתנות בהתאם לטענות חדשות שאשמע ועל כן נורא קשה לי לגזור את עולמי הערכי מתוך הכרעה בנושא זה.
מאידך אם אמונה היא פשוט מין אינטואיציה כזאת- אז אכן יש לי אינטואציה וחוויה שיש משהו מעבר, וכשאני מצליח להתרכז בתפילה לדוגמה- אני מרגיש חיבור לאלוקים.
אבל האינטואיציה נגמרת פה, דומני שמאמונה באלוקים וקשר כלשהו איתו ועד קיום תורה ומצוות נוספת שכבה של טענות פילוסופיות(שאכן הייתה התגלות, שבעקבות התגלות זו אני מחוייב במצוות, וכו') - שכאמור הן שבריריות מבחינתי. אני לא מתכוון במובן פוסטמודרני שאין אמת, ברור לי שאחת מהאופציות נכונות ואמיתיות- פשוט אפשר לומר שאני מיואש מהיכולת שלי להכריע בצורה אמיתית מבין האופציות במידה כזו שבאמת תשכנע אותי באופן עמוק לגזור מכך לחיי מבחינת בניית העולם הערכי.
אם באמת אני לא מסוגל להכריע בשאלה ההיסטורית האם הייתה התגלות בסיני או לא, מה העוגן שלי לקיום חיים יהודיים של תורה ומצוות?
יש לי שאיפה לחיים כאלה מצד אחד, אני מאוד מתחבר לחיים האלה, אך מרגיש לי שכיוון שאין לי יכולת להכריע בנוגע לאמיתות ההיסטורית של ההתגלות בסיני ממילא אין איזה עוגן שבגללו אני שומר על כל פרט מהשולחן ערוך, לומד תורה, וכו', ואני מנסה לחפש ולהבין איזה עוגן אני יכול למצוא שאכן יוביל אותי לחיים של תורה ומצוות.
שנית, ישנם נושאים רבים שמפריעים לי מבחינה מוסרית.
בין אם זה היחס להומואים, מחיית עמלק, איסור הצלת גוי בשבת(או לכל הפחות ההוא אמינא שדבר זה יהיה אסור), סיפור עקידת יצחק, איסור ממזר להתחתן עם שאינה ממזרת, היחס לנשים(למשל- ברכת שלא עשני אשה), מחיית שבעה עממים.
אני באמת לא מצליח להבין איך דברים אלה הם ציווי מאלוקים, זה סותר את האינטואיציה הבסיסית שלי שאלוקים דורש ממני להיטיב בעולם כמה שיותר.
אשמח מאוד אם הרב יוכל לספק לי תשובות/כיווני מחשבה, וכו'.
תודה רבה מראש!
תשובה
שלום וברכה
שאלות הן דבר מבורך מאוד. הן פותחות. הן מאפשרות להגיע למחוזות חדשים. אמנם, הן גם עלולות לערער, אך מי שמבקש לגלות עולמות חדשים אינו יכול להימנע מלשאול ולחפש. הדבר דומה לאדם היוצא לטיול, שבדרך כלל יש בו סכנה יותר גדולה ממקום מגוריו השאנן, אך שם דווקא הוא יכול למצוא ולראות דברים שלא זכה לראות במקומות אחרים.
אמונה היא הכרעה פנימית עמוקה. היא אינה מבוססת על הוכחות אלגוריתמיות, שכן מעצם טבעו של האלוהים הוא בלתי ניתן להגדרה, ועל כן הציפיות כי יהיה אפשר להלביש אותו במילים היא בלתי אפשרית. אתה ניצב מול ההכרעה האם להתקשר ולכרות ברית עם מה שהעבירו מדור לדור חכמי ישראל בדברם על האלוהים, למן הכתוב בתנ״ך דרך כל הדורות, ועד אליך.
אילו הוכחת מעמד הר סיני הייתה אפשרית במישור התיאורטי היינו במצוקה אם לא היינו מצליחים להוכיח. אולם שאל את עצמך מה יהווה לגביך הוכחה, ותראה כי לא קיימת שום דרך שתהווה לגביך הוכחה לקיומו.
האינטואיציה האמונית המבורכת שאתה מדבר עליה היא גרעין שאפשר להצמיח מעלה מעלה. היא אכן שברירית. זו הסיבה שאנו מעגנים אותה בהיקפים גדולים - בין בתלמוד תורה המבטא את מה שנמסר לנו מכוחה של אינטואיציה זו; בין בהלכה המממשת את הקשר הזה; בין בדברי חכמים ובמסורת שהועברה אלינו. כל אלה הם אלטרנטיבה לספקנות המתמדת. אני מבקש להדגיש כי איני טוען שיש דרך להכריע את הספקות שאתה עוסק בהן. אני טוען שהם מובילים למקום אחר מאשר הוכחה או כלי פילוסופי. הן דומות יותר לספקות ביחס לבת הזוג של אדם המחפש אותה - יש תפקיד למחשבה ולפילוסופיה אולם ביסודו של דבר אין שום דרך בעולם לפתור את הספקות בדרך מחשבתית. מדובר בהכרעה רוחנית פנימית האם אתה מתחבר אם לאוו.
אין מדובר בעוגן חלש. מדובר בעוגן חזק מאוד מאוד.
שאלת המוסריות מחייבת חיבור ארוך של ממש, שאינו מתאים לאתר זהה. ההתייחסות לדוגמאות שנתת שונה מנושא לנושא. אוכל להציע לך רק שתי נקודות מוצא: ראשונה בהן היא הפרקטית. שים לב שחלק גדול מהדוגמאות שנתת אינן מחייבות אותי כיום לחיות חיים לא מוסריים. הוא תובע הסבר לעניינים שבעבר, אך לא משפיע על ההווה. שניה בהן היא זו: כשיש סתירה בין אמונה למוסר צריך קודם כל לחזור אל נקודות ההנחה לעצמן: האמנם התורה אומרת את מה שאומרים בשמה, וכן האמנם מה שנטען שהוא הוא המוסרי - נכון. פעמים רבות אנו מגלים שהבעיה היא בנקודות ההנחה ולא במפגש ביניהן.
ובסופו של דבר, ישנה חתירה עשירה בתורה, גם לחיים של מוסר, גם לחיים של קדושה, גם לחיים של אמונה, ועוד ועוד, ולעתים נדרשים המרכיבים השונים לוותר על דבר מה כדי לאפשר להיבטים הנוספים של החיים להתקיים.
מקווה שעזרתי במעט.
כל טוב