אין כוונה. פשוט אין

דנה יקרה כל כך,

השאלות שלך גדולות ומופלאות בעיני. כל כך טוב שאת שואלת ולא זורקת את התהיות האלה באיזו פינה חשוכה בלב.

יש כמה דברים שאנחנו הולכות לדבר עליהם. אז בואי נתחיל לפי הסדר:

1. תפילה בכוונה כוללת בבסיס שלה שני דברים:

א. הבנת פירוש המילים.

כשאת אומרת למשל: מודָה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, או

פּוקֵחַ עִוְרִים, או מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' בפשטות ובתמימות לחשוב על המילים

שאת אומרת. לא להגיד אותן סתם אלא לחשוב עליהן ולאט לאט ובהדרגה לתת ללב שלך

ללכת אחרי המילים האלה.

ב. לקבוע בנפש שבזמן התפילה אנחנו מדברים עם מישהו, והמישהו הזה הוא אלוקים.

אנחנו עומדים לפניו, אבל לא רק זה, ה' שומע את הדיבורים שלנו, והוא מקשיב לכל הברה

ושיח, והדיבורים האלה מאוד חשובים ויקרים לו.

הדיבורים האלה נאספים בהיכלות של השמים ויש להם מקום. ככל שהתפילה נאמרת בכוונת הלב היא עולה גבוה יותר. כל הטוב שיש לנו בחיים מגיע דרך תפילות, דרך דיבורים עם ה'.

השיחה עם ה' היא בסיסית אם אנחנו באמת מאמינים בו. למה?

הרב ארוש אומר שאם אנחנו מאמינים באלוקים אז נפנה אליו ונדבר איתו, ואם אנחנו לא מדברים איתו כנראה שאנחנו לא מאמינים שהוא קיים.

מוסיפה עוד שני דברים שיכולים לעזור לנו בכוונה:

1. לבנות לאט לאט חיים כאלה שבתהליך בריא ונכון מעצבים תודעה של כמה שפחות תלות בבני אדם והבנה שאנחנו לגמרי תלויים בה'. ככל שאנחנו גדלים אנחנו יותר רואים את זה. אי אפשר לנשום או ללכת, להרגיש או לאהוב, לחשוב או להתבטא בלי העזרה של ה'.

אני יכולה ללמוד המון למבחן שנורא חשוב לי, אבל רק ה' יחליט אם תהיה לי הצלחה או לא.

צריכה נעליים, הולכת לשתי חנויות. רק ה' יחליט אם אמצא או לא, ואם הנעליים יהיו טובות.

הפרטים בחיים שלנו מאוד מחזקים את העניין הזה. אנחנו בנויים על בסיס התלות הזאת, והיא מכוונת. היא נועדה פשוט לחבר אותנו לה' יתברך.

2.ללמוד ספרים בנושא תפילה. כל פעם קצת. לבד או עם חברה. למצוא מקום שטוב לך להיות בו, זמן רגוע. ולקרוא פסקה. אפשר לסכם אותה או לחזור עליה במילים שלך. במתינות, בנחת ועם הבנה שהלב שלך מתכונן למפגש עם אלוקים. ללמוד על תפילה מתוך ספר שכיף לך. משהו שמעניין אותך ושאת מחכה לפתוח אותו. לא כבד ולא מעייף ולא נותן לך תחושה של מטלה מעצבנת.

דוגמאות לספרים בנושא תפילה: שערים בתפילה מאת הרב שמשון פינקוס זצ"ל, לפרוש כנפיים מאת הרב יובל פרויינד, בשדי יער, מאת הרב ארוש. אם תרצי עוד דוגמאות, בשמחה.

3. לבקש מה' עזרה. לדבר עם ה' במילים שלך, כמו שמדברים עם חבר. להגיד לו:

"אתה יודע כמה אני רוצה להיות שייכת אליך. כמה אני רוצה לעמוד לפניך בתפילה ולכונן חיים לפי הרצון שלך בעולם. בבקשה תהיה איתי, תעזור לי, תכוון אותי בדרך הזאת ותחזיק לי את היד. תעזור לי לחיות איתך את החיים שלי. ואם אני נופלת תלמד אותי לקבל את המקום הזה ולצאת מחוזקת. תן לי מילים של תפילה, ברורות וחזקות כאלה שאני אתחיל להרגיש אותן מבפנים. שארגיש שייכת אליך".

תספרי לו מה את עוברת ומה את מרגישה עכשיו. תבקשי ממנו שיעזור לך לחשוב מחשבות שעושות לך טוב ושיתן לך להכנס לעולם של התפילה.

ב"הצלחה יקרה,

מקוה שקצת עזרתי,

אם לא, מוזמנת לשאול שוב.

ממני נועה, חברים מקשיבים