איך להתכונן לשירות לאומי במד"א?

שלום לך!

מותר לי להגיד ברש ובראשונה שאני מקנא.

יש משהו מאוד אמיתי בנתינה של בנות שירות כיון שזה לא חובה אלא נעשה מבחירה – ובטח במד"א שזו את באמת עושה נפשות, אין מילים מעבר להבעת הכרת עמוקה וחשובה!

מבחינת הדרכה רוחנית אני רוצה לחלק את הדברים לשנים – ספרים וכללים.

ספרי הדרכה

בראש ובראשונה אני רוצה להציע את הספר של הרב אלי רייף שזה עתה יצא שמיועד לבנות שירות (לעומת הספר הקודם שפנה למשרתות בצבא). לספר קוראים 'בא אורך'.

בנוסף, היות ויש דימיון באופן השירות הצבאי והשירות הלאומי במד"א (מבחינת חברה מעורבת, ריבוי משימות בהם כרוכים מעשים שלאדם הפשוט נחשבים חילול שבת, לעומת מי שבמד"א, ועוד) אני כן רוצה להמליץ גם על הספר של הרב אלי רייף 'שלום בחילך' למשרתות בצבא.

בנוסף, בספריו של הרב רימון למשרתים בצבא יש קטעים שמחזקים מבחינת שירות ונותנים הדרכה.

כמובן, כדרכו בקודש, ההלכה עצמה מתובלת בצדדים הרוחניים ולא רק הלכה יבשה.

בענין ספרי הלכה והדרכה ספציפיים להצלת חיים לצערי אני לא מכיר מספיק י לא תמיד נותנים לזה את היחס, אך אני כן מכיר את הספר 'הלכות רופאים ורפואה' של הציץ אליעזר שאולי יתן מקום למחשבה, אך אני לא חושב שזה מה שאת מחפשת ולכן אני רוצה להציע לך לעלעל באתר של מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה שזה אולי מה שמדבר אליך בסוגיות הרלוונטיות שאפשר למצוא באתר.

אך מעבר לספרים אלו יש את המקום האישי שלאו דווקא קשור לרפואה, אלא ממש אליך.

את תמצאי אופקים חדשים בספרים על רפואה, אבל יש מקום שנוגע לך בנשמה שלא קשור בהכרח לרפואה אלא מחזק אותך כשלעצמו. ספר אמוני שמדבר אליך.

זה לא חייב להיות ספר כמו מסילת ישרים, זה גם יכול להיות מהדורות היותר קרובים כמו 'לנבוכי התקופה' של הרב עמיאל ועוד רבים אחרים שאת מרגישה שאת וצאת שם מקום שמצמיח ומגדל את הנשמה שלך.

זה ברובד מסוים, אך אני רוצה ליטול מקום שאולי גם כן ייתן כיוון להדרכה

נקודות למחשבה

עצם זה שאת שואלת מראה על הרצון האמיתי שלך להתכונן.

לצערי אני לא באמת מכיר ספר ייעודי לבנות שירות במד"א, או בכלל למתנדבים במד"א בהקשר הזה.

אני כן יכול להגיד ששכשאת מתכוננת לשירות הלאומי שלך את צריכה לבחון את הדברים הבאים:

א. השירות בחברה מעורבת – מה הגבולות הנכונים מצד החברויות שנוצרות, ולאו דווקא עם בנים או עם מי שאינו יהודי אלא גם עם בנות חילוניות, שכן אתן משפיעות ומושפעות זו מזו.

ב. סוגיית הצניעות – בסופו של יום את פוגשת לא מעט פעמי מטופלים שאת צריכה לגעת בהם, שזה עוד החלק הקל, אך גם עם מראות לא פשוטים נפשית, וגם עם אלו שההלכה סמוכה ובטוחה שאת עסוקה במקצוע של הרפואה ולכן ענין הצניעות הוא פחות אבל גם עליו יש לתת את הדעת כדי שלא תחווי שחיקה בעניינים אלו.

ג. שבת וחג הם דבר שגם כן צריך לתת עליו את הדעת ולא לתת לזה להישחק. איך את מצליחה לשמור את השבת גם בנפש ולא רק מצד המעשים שהם מותרים, אבל שהאדם הפשוט לא עושה.

ד. בהקשר לשאלות מוסריות אני מציע לך לכתוב את השאלות ובאמת לבחון אותם. קחי על עצמך מקום שבו את רושמת את כל מה שעולה לך בראש (ואולי את תהיי זו שכותבת ספר ייעודי בהמשך). אך לא די לשאול שאלות אלא לחפש תשובות. חיפוש פסיבי בו אחרים נותנים לך תשובה, אך גם אקטיבי – שש ששאלות כאלו בשנה – בו את מחפשת ובונה את התשובה לאור עיון שאת עושה.

אני מקווה שזה נתן כיוון ואת בהחלט יותר ממוזמנת לכתוב לנו ולשאול בהקשר של ההכנה לשירות, במהלכו וגם בלי קשר לשירות.

בברכה,

נתנאל