יש אנשי מוזיקה שאוהבים להתמקד, ויש כאלה שלא יכולים. אמיר שדה משתייך לסוג השני. "הרבה אנשים מנסים למצוא שייכות במוזיקה. אני עושה פופ, אני עושה ראפ, אני עושה ככה וככה. לי זה לא עובד אף פעם. אני לא מצליח להשתייך לאף קבוצה. אני עושה הכל והכל והכל. אני לא מצליח להתמיד, אני גם לא רוצה", הוא מספר בראיון עם "חדשות כיפה" אחרי השקת אלבום הבכורה שלו כזמר סולו "אמיר שדה".
-
עוד באותו נושאאודיה היא היורשת של אביב גפן
08/10/24 15:21
שדה אולי מוכר לכם מהצמד אמיר ובן ("תל אביב זה אני ואת") שלו ושל בן מאור. לאחרונה מאור ביקש לחזור אל מאחורי הקלעים אך הוא עדיין שותף מלא בהפקה. השניים הכירו בגיל 13, לפני עשרים שנה, ומאז הם יחד. הם הקימו את ההרכב פרנקלין ("דבר איתי חופש") יחד עם אביחי נפתלי והיו אחראים על כמה מלהיטי הנוער הגדולים שהיו פה. ב-2016 הם המשיכו כצמד, שחררו שלושה אלבומים וצברו קהל נאמן - גם בקרב הציבור הדתי-לאומי.
"כל אחד מעתיק את מה שהוא שמע ואנחנו מוצאים את עצמנו עם יותר זמרים מאנשים"
באלבום תמצאו שיר על עקידת יצחק ועל השחרור של שדה משירות צבאי, והוא נפתח בשיר "אילת" בו שדה מסכם את השנים האחרונות בחייו ולא חוסך ביקורת על עולם המוזיקה. "הגיטרה, הפסנתר, האולפן; האופנוע, ההורים, האחיין; תל אביב, פלורנטין, גבעת עמל; בסוף הכל נשאר אותו דבר", הוא שר ומטיח: לא יכול יותר לחיות בפופ, לא אוהב כסף, לא רוצה להיות מפורסם ולא רוצה להיות זמר חתיך בן 40 שהולך לאבי אוחיון ושר על אלוהים.
בלי מעצורים.
"אני חי את המוזיקה, אני חי מוזיקאים, אני עושה את זה מגיל 13. אני רואה אנשים שחיים את זה ואני רואה גם אנשים שבאים לרגע והולכים. יש חוסר כבוד למקצוע כשכל אחד חושב שהוא יכול לעשות את זה. כל אחד מעתיק את מה שהוא שומע ואנחנו מוצאים את עצמנו עם יותר זמרים מאנשים. הכתיבה של אילת הייתה רגע שנתתי לפה להשתולל את מה שהראש חושב".
שדה מספר שכתיבת האלבום הייתה בצל ההצלחה של "תל אביב זה אני ואת", הסינגל המשותף עם ג'יין בורדו שהפך ללהיט ועל הדרך את הפרצופים שלהם למוכרים. "זה ממש הפך לי את החיים, פתאום מזהים אותי ברחוב. כל הדבר הזה בא לי עם גיל 30 ועם משבר וגרם לי לדייק את עצמי. כל התהליך הזה משתקף באלבום החדש. למה אני פופ? ממתי אני כזה? לא התכוונתי".
"פרנקלין בשבילי זה להתבייש קצת, זו הייתה דאחקת נעורים. לא הייתי מאושר בלהצליח עם חומרים שאני לא מת עליהם"
הסלידה של שדה מתיוגים מקבלת משנה תוקף אחרי ההצלחה שלו בעשור הקודם עם ההרכב פרנקלין שכבש את יוטיוב ואת הנוער הישראלי בסערה. שמונה שנים אחרי פירוק ההרכב הוא מסתייג. "פרנקלין בשבילי זה להתבייש קצת, זו הייתה דאחקת נעורים".
בהתפרקות של פרנקלין ווהקמה של אמיר ובן החלטתם לעשות מוזיקה אחרת, מה שהשפיע באופן ישיר על כמות המאזינים. איך חוויתם את זה בזמן אמת?
"שנות הבצורת היו קשות מבחינת קהל, אבל מבחינתי מדובר במשוואה פשוטה - אהבתי יותר את החיים בלהיכשל במה שאני אוהב לעשות מאשר בלהצליח במה שאני פחות אוהב לעשות. היום הולך לי ברוך השם יותר טוב אבל אני לא מנסה לכבוש את המדינה. אני בתודעה שאני יכול לעשות שזה יצליח הרבה יותר, יש לי את הכישרון והיכולת לכוון את זה למקום שיש בו יותר פוטנציאל הצלחה. כבר בגיל 19 היה לנו כמה להיטים וזה פשוט לא עשה לי כלום. זה לא שאני זן בודהיסט, פשוט לא הייתי מאושר בלהצליח עם חומרים שאני בעצמי לא מת עליהם".
יש משהו בתל אביב שקצת החזיר אותך לפרנקלין? הוא הצליח בצורה חריגה.
"זה שיר האהבה הראשון שכתבתי, אמרתי לעצמי 'תכתוב שיר אהבה אחד'. בכל השאר אני יותר מתוסבך והקלילות פתאום עבדה לי, אולי זה קצת מזכיר את פרנקלין. ההצלחה שלו לא לקח אותי לשום מקום של מה עשיתי ולמה זה קרה. מבחינתי זה קרה במקרה, בטעות. הרבה פעמים אומנים שואלים את עצמם 'איפה הייתי שכתבתי את זה, מה עשיתי, מה השיטה'. זה לא כיף, אני מנסה לשמור על זה כיף. הצליח, נגמר, ממשיכים".
"ראינו מלא דתיים שמגיעים להופעות. בעיקר דתיות, בעיקר בנות שירות"
באופן לא טריוויאלי, לאמיר עצמו - ולאמיר ובן כהרכב - יש המון קהל דתי. בראיונות עבר הם סיפרו שהרגע בו הם הבינו את היקף התופעה היה כשהופעת ההשקה לאלבום "גנגסטרים על אמת" נקבעה לתשעת הימים. הם קיבלו מבול של הודעות והתחילו לשים לב לכמות הדתיים בהופעות. "התחלנו לראות מלא דתיים שמגיעים להופעות. בעיקר דתיות, בעיקר בנות שירות", הוא צוחק. "כשבנות דתיות כותבות לי באינסטגרם לפעמים אני אפילו לא מכיר את השמות, שמות של בנות אולפנה", הוא אומר ומביא כדוגמא את השם שילת. "פתאום ביקשו מאיתנו סרטונים להכתרות. אני לא יודע מה זה הכתרה, לא ידעתי מה להגיד בסרטון".
למה דתיים נמשכים ליצירה שלך?
"בהתחלה חשבנו שזה קשור לשפה הנקייה בשירים שלנו, ולאט לאט הבנו שדתיים נמשכים יותר לאמת ופחות לסטייל. הם אנשים עמוקים, נמשכים לטקסטים שנוגעים לחיים, ליום יום, למשפחה, לחיפוש עצמי".
"אני לא אומר מה לעשות פוליטית, המטרה היא שנפרה אחד את השני"
בשירים מבטא שדה קול ביקורתי ומהורהר שהופך את החיבור לציבור הדתי למעניין. אחד מהשירים המצליחים של אמיר ובן הוא "כוכב", שבאופן חריג נכנס לאלבום למרות שיצא בשנת 2021. בשיר מגולל שדה את סיפור הגיוס והשחרור שלו על רקע הקושי הנפשי, "רוצה לתת שלוש שנים אבל לא את השפיות שלי". השיר הפך ללהיט בקרב בנות המגזר - למרות הנושא הטעון. שיר נוסף שנכנס לאלבום ומבטא ביקורת בקשר לעקידת יצחק הוא "אברהם".
מה אתה חושב על החיבור הזה?
"יש לי הרבה קהל ימני ודתי, ואני מאוד אוהב לחלוק איתו רעיונות. אני לא אומר מה לעשות פוליטית, המטרה היא שנפרה אחד את השני ולא שנהיה אותו דבר. בשיר 'אברהם' אני רוצה להציף את העובדה שגדלנו על מיתוס של הקרבת ילדים. אני מבקר את חבריי לכיתה שלא התרעמו על הסיפור וקורא להם כבשים. המטרה היא שנדבר על זה, לא לומר להם אתם טיפשים".
שיר שדווקא לא נכנס לאלבום הוא "אלוהים לא התעורר היום" שנכתב בעקבות שבעה באוקטובר. למה?
"החלטתי להוציא אותו כי כתבתי אותו ואהבתי אותו ורציתי שהמסר הזה יהיה בחוץ. זה היה יחסית בתחילת המלחמה שהכל היה חרבו דרבו, והיה לי קשה להסתובב ולשמוע איך אנשים מדברים. היה משהו מאוד לא חומל באוויר. אנשים נפגעו ממנו ואני לא רוצה לפגוע".
שיר בשם "אלוהים לא התעורר היום" יוסיף חמלה?
"לא חשבתי ולא הבנתי שהוא אנטי למישהו, לא הבנתי מי אמור להיפגע ממנו. פספסתי את הרגישות הזו. אני לא רוצה להכאיב בלי סיבה, מוזיקה אמורה לעשות טוב. אצלי המטרה היא לעורר פרספקטיבה ואם זה פוגע במישהו אין לי מה לעשות עם זה. אני מנסה לעשות את זה בצורה הכי נקייה, כאן זה היה לא מדויק".
"אמא שלי הורישה לי מספיק רגישות כדי לנהל את הכוח שאבא נתן לי"
מול "אלוהים לא התעורר היום", ניצב "כוכב" שלמרות הביקורת שיש בו הפך ללהיט. "אני אספר לך סיפור. עם כמה שזה מצחיק, עשיתי גיבוש מטכ"ל. אף אחד בגיבוש הזה לא אומר קשה לי, כולם פצועים ונופלים על רפואי. יש התקדמות בנושא, אנחנו הרבה יותר טובים ממה שההורים שלנו היו בקטע הזה. ההצלחה של כוכב מרגשת אותי, והכי משמחת אותי. הרבה שנים התביישתי לספר שלא עשיתי צבא למרות שעשיתי שירות לאומי. לא ידעתי איך יאכלו את זה, הרגשתי שאני פחות גבר מאחרים. העובדה שלוחמים אימצו את השיר הזה סופר מרגשת אותי".
הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום הוא "מבטא" שנפתח בשורה "לא דיברתי אהבה בבית אז עוד יש לי מבטא". שדה מספר: "גדלתי במשפחה שהייתי צריך ללמוד לבד איך אוהבים, לא ראיתי את זה מול העיניים כי ההורים שלי לא חיו יחד. אני בן 33, והדור שלי בתור ילד היה דור שההורים התגרשו אבל זה עוד היה קצת חדש. כשכתבתי את מבטא אמרתי לעצמי שאין שיר על גירושין של ההורים".
שדה הוא בנו של מטכ"ליסט, עובדה שמוזכרת בשיר "אברהם" כאשר אמיר הצעיר פונה לאביו ושואל אותו כיצד ינהג במקרה שאלוהים יבקש ממנו להקריב את בנו. "אין לי אלוהים כשמדובר בילדים שלי", עונה האב בשיר ואמיר מסביר: "אבא שלי הוריש לי הרבה כוח, הוא איש מאוד חזק - מטכ"ליסט, עורך דין, עשיר. מנגד אמא שלי הורישה לי מספיק רגישות כדי לנהל את הכוח שאבא נתן לי. הרווחתי מכל העולמות".
"האמנים קצת באים לבקש תרשה לי להיות אני, תשאיר אותי אני ותן לי לבטא את עצמי"
דרך האמצע הזו של שדה באה לידי ביטוי גם דרך האמנים שהוא ובן מפיקים. למרות הפרידה הרשמית מבן, מאחורי הקלעים בן אחראי על ההפקה לצדו של אמיר והם גם מפיקים זמרים אחרים - ביניהם יסמין מועלם ודוד בן ארזה. "האומנים שאנחנו עובדים איתם רוצים מהגישה הזו שלנו של אין אינסטגרם, אין הצלחה, אין הכוכב הבא", הוא אומר.
"לאנשים נמאס שהאומנות זזה הצידה והפרסום זז קדימה. אנחנו מנסים לתקן את זה. האמנים קצת באים לבקש תרשה לי להיות אני, תשאיר אותי אני ותן לי לבטא את עצמי", מוסיף שדה ומסיים: "היה לי כיף בראיון אבל אני לא מרגיש דחף להתראיין, השירים אומרים את כל מה שרציתי ולא בא לי לחפור בעוד מקומות".